איך להכניס את הילדים למקלחת – בלי ויכוחים, איומים ומריבות?

לך בבקשה למקלחת.
(מתעלם)
קטנצ'יק, לך בבקשה למקלחת.
(מתעלם)
רועי, לך בבקשה למקלחת!
עוד מעט.
רועי, אני מבקש/ת שתלך למקלחת עכשיו,
אתמול לא התקלחנו, אתה זוכר? אז עכשיו תיכנס בבקשה.
עוד מעט.
רועי, אני אומר/ת בפעם האחרונה – תיכנס עכשיו למקלחת!

מכאן אנחנו יודעים לאן זה ממשיך: 
איומים, אם-אז, ואם זה לא עובד – סנקציות.

ואנחנו תקועים (סליחה על המילה) עם אווירה לא-כייפית בבית. 

אז האם יש אלטרנטיבה?

ולמה הם לא הולכים להתקלח כשאנחנו מבקשים את זה מהם?
תשובה פשוטה ומעצבנת (אבל חכו להמשך):

כי הם לא רוצים.

הם מעדיפים להמשיך את מה שהם עושים עכשיו:
לראות טלויזיה, לשחק במחשב או בטלפון, 
לצייר, לשחק…

ואנחנו רוצים שהם ילכו להתקלח.

עכשיו העניין:
אם אנחנו והילדים מחזיקים בפעולות שונות 
שאנחנו רוצים שיקרו באותו זמן,
אי אפשר לצאת מזה.
אם יש לכם ויכוחים סביב דברים שקשורים בהתנהלות בבית,
זה סימן שאתם ממוקדים בדיבור על פעולות.

הפתרון מחכה לנו במקום אחר – 
במה שנמצא מתחת לפעולות שאנחנו והילדים רוצים.
הנה דוגמה:

אנחנו רוצים שהם ילכו להתקלח, 
כי אנחנו דואגים לבריאות שלהם.
והיינו שמחים לעזרה ולשיתוף פעולה כדי לא להיקלע לויכוחים,
כי אנחנו נורא רוצים שיהיה לנו נעים וכייף ביחד.
(קחו את המשפט ותשתמשו בו קופי-פייסט).

אלו (המודגשים) הם הצרכים העמוקים שלנו.

ועכשיו נראה את הצד של הילדים:
הם לא רוצים ללכת למקלחת,
כי הם מרוכזים במשהו אחר באותו רגע (שבינינו, יותר מעניין מלהתקלח…)
ורוצים להמשיך להנות ממנו (מהמשחק, התוכנית…)
והם גם ממש מעדיפים לבחור בעצמם מתי ללכת להתקלח.

אלו (המודגשים עכשיו) הם הצרכים העמוקים שלהם.

מה עושים עכשיו:

מנהלים שיחה – לא בשעת המקלחת, אלא אחרי או לפני,
כשאנחנו והם בטוב:

בשלב הראשון: נותנים מקום לצרכים שלהם ולשלנו – 
רק מדברים צרכים ובכלל לא על הפעולות.

בשלב השני: חושבים יחד איך אפשר למלא 
גם את הצרכים שלהם וגם את שלנו – 
בלי שנצטרך לצעוק אחד על השני –

וחשוב להגיע יחד להסכמה שגם הילדים שותפים לה.

למחרת 'מטפטפים' ומזכירים את ההסכם (בלי להציק)
עד שעת המקלחת.

עובד – יופי, 
נהנים מהמהלך שעשינו וחוגגים בלב.

לא עובד – 
מפרגנים לעצמנו שניסינו
ומנסים שוב – לפעמים חשוב לעשות שיחות כאלו כמה פעמים
כדי לבסס שיתוף פעולה עם הילדים.

ולמה בכלל להשקיע בשיחה איתם על מקלחת?
למה שלא ייכנסו פשוט כי אנחנו אומרים להם?

גם כי הם ילדים בדור אחר – שכבר לא כל כך מפחד מההורים (וטוב שכך)
ולכן הם לא תמיד עושים דברים רק 'כי אנחנו אמרנו',

וגם כי היחסים עם הילדים שלנו יותר חשובים לנו (ובטוח שלהם)
מכמה מקלחות הם ייעשו ומתי.
אנחנו לא אומרים כאן שמעכשיו רק הם יחליטו בעניין המקלחת,
אלא רק מדגישים:

לדרך שבה אנחנו פועלים עם הילדים בבית
יש השפעה גדולה על ההבנה של ילדים את עצמם,
על החיבור שלהם לרגשות ולרצונות שלהם,
על היכולת שלהם לדבר את זה ולהקשיב לאחרים –

וכמובן על היחסים שלהם איתנו
שהם 'מודלינג' ליחסים שלהם עם אחרים בעתיד.

בגלל כל אלה כדאי לבסס איתם שיתוף פעולה בהסכמה
ולא בדרך של הפעלת כח –
וגם בגלל שפשוט נהיה לנו ולהם הרבה יותר קל יחד.

אם רוצים לכתוב לנו תגובות – מוזמנים לכתוב לנו כאן למטה,

ואם רוצים ללמוד איתנו יותר לעומק את הדרך המקרבת
ולראות איך לבסס איתה שיתוף פעולה עם הילדים בפעולות היומיומיות
(כמו מקלחות, ארוחות, זמן מסך, לסדר משחקים, שיעורי בית ועוד) –

אנחנו עומדים ללמד את הצעדים הראשונים בדרך הזו
בהדרכת ההורים הקרובה:
'במקום עונש – וגם במקום לצעוק, לאיים ולספור עד 3' –

לחצו כאן והצטרפו להדרכה (ללא עלות)

שיהיה לכולם שבוע טוב

יואב
הבית להורות מקרבת