שינוי קטן בנוכחות ההורית – שהופך את אחר הצהריים עם הילדים לנעים וקל

מהו הדבר שקשור רק אלינו ההורים
ושביכולתנו לעשות בו שינוי קטן –

שמייצר שינוי גדול עם הילדים בבית
והופך את אחר הצהריים להרבה יותר נעים וקל?

מבחינתנו התשובה היא נוכחות הורית,

והיום אנחנו רוצים לתת לכם
כלי פשוט שיעזור לכם עם זה.

אנחנו מניחים שכולנו כהורים רואים 
שבימים שאנחנו לא באמת נוכחים עם הילדים –
כי אנחנו טרודים בענייני עבודה, 
מרוכזים במשימות שיש לעשות בבית
עייפים, נמצאים בעומס רגשי ועוד – 

אלו הימים שבהם הילדים רוצים אותנו יותר
שהם נעשים חסרי-שקט, תזזיתיים, 
רבים יותר אחד עם השני
ופחות מעסיקים את עצמם לבד –

ואז אנחנו נעשים עוד פחות סבלניים
והם נעשים עוד יותר חסרי שקט

כמו מעגל של חוסר אוויר כללי
שבו גם אנחנו וגם הילדים נכנסים למצוקה
שמשאירה את כולם מתוסכלים.

אז מה עושים?

יש לנו הרבה מאד מה להגיד 
בקשר לנוכחות הורית – 
שהיא אולי הגורם שהכי משפיע על האווירה בבית,

אבל המרכיב הראשוני שמבסס אותה
הוא מאד מאד פשוט:

בחירה והחלטה.

מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו בוחרים להיות איתם 
בנוכחות מלאה לפחות בחלק מאחר-הצהריים:

אנחנו לוקחים חצי שעה או שעה שבהן אנחנו 
שמים לרגע בצד את כל המשימות שלנו:

כביסה, כלים, לסדר את הבית, עבודה, וסמארטפון –

ומחליטים שבאותו חלון זמן אנחנו רק נמצאים
בנוכחות מלאה עם הילדים שלנו ולא עושים שום דבר אחר.

(זה יכול להתגלות כמשימה לא פשוטה
כשמביטים בהר הכביסה שעל הספה,
בשעון שמתקדם ועוד אין ארוחת ערב 
במשחקים שמפוזרים על השטיח ובבגדים שבחדר השינה –

ולכן אנחנו מציעים לתחום את זה 
למשבצת זמן שאנחנו כן יכולים לאפשר אותה).

מה זה אומר 'להיות בנוכחות עם הילדים שלי':

זה יכול להיות לבוא איתם במגע וחיבוק,
להתעניין בשלומם ובמה שעבר עליהם היום
ולהקשיב לסיפור שלהם ולכל הפרטים שבו,
לשחק איתם יחד ולהיכנס באמת לתוך המשחק,

ליצור איתם יחד ולמצוא את ההנאה שלנו בזה,
להחליט שזורמים איתם במה שבא להם לעשות
ונותנים להם להוביל (בעדיפות לפעילויות 
שהן לא מחשב או טלויזיה).

לפעמים חצי שעה – או שעה כזו
גם מאד ממלאת אותנו ואותם,
גם מחברת ומאד מקרבת בינינו

וגם אחרי זה מאפשרת לנו בהרבה מקרים
להתפנות למשימות הערב בבית
ולילדים לשחרר אותנו ולהעסיק את עצמם,

אחרי שהתמלאו להם קצת המצברים 
בזמן האיכות המשותף איתנו.

כזה פשוט,

ורק מצריך לעצור רגע לפני שפוגשים את הילדים,
לנשום – כי אנחנו חיים בעידן מאד מאד אינטנסיבי,

לבחור ולהחליט 
שלוקחים לעצמנו זמן אחרי הצהריים
לנוכחות מלאה עם הילדים 
(והכל כמו תמיד – כמיטב יכולתנו).

תנסו היום?

שיהיה שבוע טוב

גליה (יואב ויעל)
וצוות הבית להורות מקרבת

מחפשים דרך להניע את הילדים לשיתוף פעולה
מבלי להשתמש באיומים ועונשים
כדי להיפרד מויכוחים ומאבקי כח בבית?

לחצו כאן כדי להצטרף להדרכת הורים אינטרנטית (חינמית):
'במקום עונש – וגם במקום לצעוק, לאיים ולספור עד 3'

השאירו לנו תגובה...

4 תגובות

  1. אוה הגב

    לצוות הבית להורות מקרבת שלום

    בהרצאה באינטרנט לא שמעתי שנתתם פתרונות להנעת ילדים לשיתוף פעולה.
    האם אתם נותנים פתרונות כאלה? (ואני פיספסתי…) או רק במסגרת קורסים / סדנאות?

    • גלית ויידמן ששון הגב

      הי אוה,
      קודם כל, אני רוצה ממש לפרגן לך על המחויבות שלך להורות ולילדים, נשמע שמאד מאד איכפת לך ליצור אוירה טובה וחיבור בבית וזה לא מובן מאליו, ויש כמה דברים שחשוב לי שתדעי.

      דבר ראשון, הגישה שאנחנו מדברים עליה — תקשורת מקרבת — מבוססת על כך שלפני הפתרונות יוצרים חיבור רגשי עם הילד באמצעות זה שחוקרים יחד אתו ומגלים מה הוא מרגיש ובגלל איזה צרכים שמתמלאים או לא מתמלאים זה קורה. זה נותן לילד תחושה שמבינים אותו, שמקשיבים לו, שיש לרגשות ולצרכים שלו מקום וחשיבות, שגם אם לא ניתן למלא אותם כרגע אז מכירים בהם ואולי בהמשך אפשר יהיה להתייחס אליהם ולמצוא דרך לתת להם מענה כלשהו.

      בהתחלת הדרך זה יכול ממש להפתיע כמה משמעותית האמפטיה הזו לילדים וכמה כשהיא מדוייקת היא יכולה להרגיע ולהביא לחיבור וקירבה. אחרי שהילד מרגיש את החיבור הזה אפשר לשאול אותו אם מתאים לו לשמוע איך את מרגישה ומה חשוב לך, וכשכל הצרכים של כולם מונחים על השולחן אפשר פשוט לשאול אותו מה הוא מציע ולהגיע יחד איתו לפתרונות, וכשהפתרון בא מהילד זה בדר"כ עובד הכי טוב. אבל הרבה פעמים בכלל לא מגיעים לשלב הזה כי הילד בכלל לא מחפש שנציע לו הצעות או ניתן לו עצות. הוא פשוט רוצה שנהייה איתו במה שהוא מרגיש ומה שחשוב לו וזה כבר נותן לו המון. בקורסים שלנו אנחנו בהחלט מדברים גם על פתרונות, אבל חלק מרכזי מאד זה טכניקות לזיהוי צרכים ולמתן אמפטיה וביטוי עצמי של צרכים, כי כשיודעים לעשות את זה במדויק החלק של הפתרונות כבר בדר"כ לא מהווה בעיה של ממש.

      אני יודעת שזה שינוי קונספט — מחיפוש פתרונות עוברים להתמקד ברגשות ובצרכים של הילד ופשוט שוהים איתם — גם כשהם לכאורה שליליים ובאוטומט שלנו "דורשים פתרון". אולי תרצי לנסות לבדוק את המקום הזה? מה את חושבת? אשמח ממש לשמוע ממך לגבי זה.

      יום מבורך,
      גלית

  2. חן הגב

    תודה רבה, אנסה היום

    • גלית ויידמן ששון הגב

      נפלא! זאת הדרך–ללמוד ולהתנסות ולאט לאט לשנות הרגלים.
      תרצי לעדכן אותנו איך היה?
      והאם היית בהדרכה האינטרנטית שלנו? היא יכולה מאד לחזק אותך בדרך המקרבת. אם רלבנטי ומתאים, נרשמים בקישור הבא: http://feelfamily.co.il/webworkshop?ref=blogg ומקבלים למייל אתו נרשמת לינק כניסה להדרכה. ניתן לצפות ללא עלות מכל מחשב או פלפון חכם.
      יום מבורך!

השארת תגובה