מחברת הכשלונות של נטע

לפני כמה חודשים פנתה אלינו אמא אחת וביקשה את עזרתנו. 
נקרא לה נטע לצורך הפוסט הזה.

נטע סיפרה לי, שבכל פעם שהיא מאבדת את הסבלנות 
לילד הגדול שלה (בן 5) ומוצאת את עצמה צועקת עליו

היא מיד מתמלאת בנקיפות מצפון ורגשות אשמה מכאיבים

ואז היא מוציאה מחברת קטנה שהיא מנהלת לעצמה.

למחברת היא קוראת "מחברת הכשלונות שלי",

ובה היא אוספת את כל האירועים שאותם הגדירה לעצמה 
ככשלונות שלה.

בחודשים האחרונים, מאז שנולדה לה תינוקת חדשה, 
אחות לאחיה הגדול, "מחברת הכשלונות" של נטע

מתמלאת מדי יום באירועים שבהם איבדה את העשתונות,

צעקה או התנהגה בחוסר סבלנות אל הילד שלה.

כששוחחנו, היא היתה על סף דמעות. 
אמרה לי שהיא מבינה שהיא "לא בסדר" במצבים האלו

אבל לא יודעת מה לעשות כדי לשנות את המצב.

כששמעתי אותה מדברת התמלאתי בגל

של כאב ואמפתיה כלפיה –

אמא צעירה לשני ילדים קטנים, זמן קצר לאחר לידה,

שנאלצת להתמודד לבד עם אתגרים גדולים.

לגדל כמעט לבד ילד אנרגטי ותינוקת קטנה. 
עייפה תמידית, כמעט ללא עזרה, 
שחוקה וקורסת תחת נטל האחריות שיש עליה, 
 

ובנוסף על הכל מלקה את עצמה באופן יומיומי

ומנהלת לעצמה טבלת ייאוש אינסופית של מה שהיא רואה ככשלונות שלה.

כששמעתי אותה מדברת התמלאתי בכאב.
אם יש דבר אחד שאני יודעת בוודאות, זה ש- 

שינוי אמיתי לעולם לא יכול להיווצר על קרקע של רגשות אשמה.

רגשות אשמה הם אולי מניע רגעי שמזיז אותנו לפעולה.

מתוך רגשות אשמה אנחנו אולי יכולים להרים את הטלפון 
ולבקש עזרה בזמן שאנחנו במצוקה,

אבל לאורך זמן אשמה לא תיצור שינוי אמיתי.

היא לא גורם מתגמל ולכן לא תאפשר התמדה ושינוי.

לעומת זאת –

שינוי אמיתי ועמוק יכול להיווצר במהירות לא צפויה

כשהוא מבוסס על חיבור עצמי ואמפתיה עצמית.

לכן בחרתי להגיב אליה בהרבה אמפתיה

ולאמת את נטע עם האנושיות שקיימת בה,

עם הסיטואציה הכל-כך מורכבת שהיא נמצאת בה, 
ועם כך, שהיא באמת עושה כמיטב יכולתה כדי להתמודד איתה.

ביקשתי ממנה כצעד ראשון וחיוני בעיניי 
להפסיק כבר ברגע זה לכתוב את כשלונותיה.

ולהחליף את המחשבה "נכשלתי" במחשבה מקדמת יותר:
"אני אנושית" או "אני עושה כמיטב יכולתי".
ואם כבר מחברת אז כדאי לנהל את מחברת ההצלחות הקטנות שלי. 

היא הסכימה. השינוי התחיל.

היא אמרה לי שהיא מבינה שאין לה מספיק כלים 
להתמודד עם המון סיטואציות בהורות שלה.

שהיא כועסת וצועקת על הילד שלה מתוך תסכול וייאוש.

שהיא באמת לא יודעת מה לעשות אחרת ואיך לצאת מזה.

"בשביל זה הרמת אלינו טלפון. ובשביל זה אנחנו כאן." אמרתי לה.

"כי אנחנו יודעים איך לעזור לך. כי יש לנו כלים אמיתיים שעוזרים".

בשיחה קצרה שהיתה לנו נטע הבינה, 
שמחברת הכשלונות שהיא מנהלת עם עצמה
לא תוביל אותה ליצירת שינוי והיא רק מוסיפה כאב על הקושי שלה.

היא הבינה שיש דרך לצאת מהקושי העצום שהיא נמצאת בו

שיש כלים אפקטיביים שהיא יכולה ללמוד אותם ולהשתמש בהם.

היא גם החליטה לעשות צעד נוסף בשביל עצמה ובשביל המשפחה שלה
ונרשמה ללימודי הבסיס של הורות מקרבת איתנו,

והיא יצאה בתחושת הקלה שלא חוותה כמוה כבר חודשים.

הדרך הברורה של תקשורת מקרבת, ולצדה הכלים האפקטיביים

שלה, עוזרים למאות אלפי הורים בעולם לעשות שינוי אמיתי
בבית עם הילדים והמשפחה שלהם.

אם גם אתם רוצים להכניס קרבה, שיתוף-פעולה 
ואווירה חדשה למשפחה שלכם

להעמיק את הקשר עם הילדים שלכם 
כך שתהפכו לכתובת אמיתית בשבילם לשיתוף והתייעצות.

כך שההתנהלות שלכם כהורים תהיה קלה ונעימה יותר

כך שיהיו לכם הרבה יותר סבלנות ואורך רוח והרבה יותר אוויר כשאתם איתם

כך שבאמת תהיה אווירה כייפית בבית לאורך זמן

אנחנו יודעים לעזור לכם לעשות את זה.

ונשמח ללוות אתכם עד שתרגישו 
שזה ממש חלק מהבית והמשפחה שלכם.

מזמינים אתכם להדרכה אינטרנטית חינמית הערב, 

לקבל מאיתנו הסבר מפורט על הדרך המקרבת
ליצירת שיתוף פעולה עם הילדים, בלי לצעוק, לאיים, 

לספור עד 3, או להעניש

להרשמה להדרכה ולהשתתפות – לחצו כאן

להתראות,

יעל, יואב, גליה

וצוות הבית להורות מקרבת