יעל ארבלהיום אנחנו פותחים נושא חדש וגדול שמאוד מעסיק ומטריד הורים רבים – גבולות.
כבר שנה וחצי שאנחנו מקבלים פניות מהורים שמבקשים מאיתנו ללמד את הנושא ועד היום בחרנו שלא לעשות זאת משתי סיבות –
- זהו נושא מורכב וחיכינו לצאת איתו כשהוא מסודר ומאורגן באופן כזה שכל הורה יכול ללמוד אותו.
- למרות שזה נושא דחוף ובוער בהרבה משפחות הוא נחשב נושא מתקדם בתקשורת מקרבת אז עבדנו על דרך להנגיש אותו לכל ההורים גם לכאלו שעדיין אין להם בסיס ידע בדרך המקרבת.
אז אחרי עבודת פיתוח מעמיקה אנחנו שמחים לתת לכם באהבה את הידע והניסיון שלנו בתחום הגבולות בדרך מקרבת. את כל הידע הייחודי הזה גיבשנו וארזנו לכדי קורס חדש ומרתק שקראנו לו –
"גבולות בדרך מקרבת"
רוצים כבר עכשיו הצצה ראשונה לקורס? לחצו כאן
מהו האתגר הכי בוער שלכם עם הילדים בנושא גבולות?
השאירו לנו כאן למטה בדף זה תגובה באזור התגובות או בתגובות פייסבוק ובה כתבו לנו מהו האתגר שהכי מעסיק אתכם עם הילדים בתקופה זו. חשוב לציין את גיל הילדים. בין כל מי שיגיב נערוך הגרלה ובה ניתן כרטיס בחינם לקורס החדש שלנו "גבולות בדרך מקרבת". לכן אל תשכחו להוסיף את כתובת המייל שלכם (שאינה מוצגת בתגובה) כדי שנוכל לשלוח לכם הודעה על ההגרלה. אנחנו מפרסמים את ההודעה על הזוכה גם במסרים שלנו אז כדאי לעקוב.
ואם אתם לא מקבלים מאיתנו עדיין מסרים הירשמו כאן משמאל לרשימת ההמתנה לקבלת מדריך גבולות והצטרפו אוטומטית לרשימה שלנו.
המחזור הראשון בקורס יתקיים בשידור חי (יתרון מעולה) והוא יתחיל בעוד חודש.
היום (24.1.2017) אנחנו גם פותחים את ההרשמה המוקדמת אליו.
זהו קורס אינטרנטי משולב עם מפגש סדנה פרונטלית, שכרגיל אצלנו הדגש שלו הוא לא על ידע תיאורטי באוויר אלא רק על למידה יישומית שאנחנו משתמשים בה ושאתם לוקחים אתכם מיד בתום השיעור ומתחילים ליישם. בהדרגתיות וכמיטב יכולתכם.
בשבועיים הקרובים אנחנו גם עומדים לתת לכם המון טיפים וידע וטעימות חינמיות בנושא שיעזרו לכם להבין מה זה אומר בכלל "גבולות בדרך מקרבת", איך זה עובד, איך זה מרגיש אצלנו ואצל הילדים ולמה זה מייצר תוצאות מאוד טובות בבית –
ככה שגם תוכלו להתחיל ליישם בקטן בבית שלכם
וגם שתוכלו לבחור להצטרף לקורס החדש שלנו.
אז מתחילים :))
אנחנו מתחילים בלבקש עזרה קטנה.
בימים הקרובים נצא עם מיני מדריך כתוב על "גבולות בדרך מקרבת". המדריך כמעט גמור אבל היינו רוצים להוסיף בו התייחסות לדברים שהכי הכי רלוונטיים ובוערים כרגע
במרבית המשפחות.
אז נשמח אם תסכימו לקחת כמה דקות ולכתוב לנו בכמה משפטים – מהו האתגר הכי בוער שלכם עם הילדים בנושא של גבולות.
(אפשר לכתוב יותר מתגובה אחת)
וכדי לעודד אתכם לכתוב – בין כל המגיבים לשאלון הזה נערוך הגרלה וניתן את הקורס הזה לאחד מכם – בחינם! :))
לקטנה בת ה 8 קשה להבין למה לגדולים (16,13) מותר מה שלה אסור כמו שעת שינה מאוחרת.
ובעיקר מאוד קשה לשים ולאכוף את הגבולות לשימוש במסכים מרובים מה גם שיש סלולרי לגדולים גם בחדר עם דלת סגורה….
היי
ראשית – תודה על התכנים הרבים והמעניינים.
התמודדות עם גבולות:
ילד בן 10.5 – בנושא תזונה. לא רוצה "להעיק" עליו ולהסתכל לו בצלחת, מצד שני לא אוכל כמעט כלום וגם מה שאוכל לא ממש בריא.
ילדה בת 8.5 – בנושא מעורבות. ילדה מאד חדה ודעתנית.. לא רוצה לסתום לה את הפה ולחסום אותה, מצד שני לפעמים היא מערבת את עצמה יותר מדי בעניינים לא לה.
ילדה בת 6.5 – בנושא שותפות בהתנהלות הבית. בכל פעם שמבקשים ממנה משהו (לסדר את החדר, לעשות כביסה, לפנות מדיח) מתחילה לבכות כמה קשה לה והיא לא מסוגלת לבד.
ילד בן 4.5 – בנושא חוצפה. ילד שמתחצף בכוונה אבל באלגנטיות. לא בטוחה שהוא באמת מבין לעומק את ההתנהגות שלו וחוששת שאם אעשה מההתנהגות עניין הוא ימנף אותה לטובת תשומת לב.
הקטנים בני 7 חודשים פשוט מתוקים ללא גבול.. :)
אני מאפשרת לילדה זמן משחק קצוב עם הטאבלט. כאשר הוא מסתיים מתחילים הריבים והכעסים. היא מסרבת לקבל את גבולות הזמן שהצבנו וזה תמיד גורר כעס שמעיב על האווירה.
שלום,
ראשית רוצה להגיד תודה על הטיפים וההדרכות שאתם משתפים! מאוד מתחברת לגישה שלכם ומרגישה שכשמצליחה ליישם אותה מול הילדים הדברים הולכים חלק יותר בבית.
בעניין הגבולות: הייתי רוצה לקבל טיפים בנוגע להצבת גבולות לילד עם הפרעות קשב והיפראקטיביות. לפעמים יש תחושה שהוא נכנס למעין סחרור פרוע… הוא משתולל, צועק, מקלל [לפעמים אני צוחקת ואומרת שהוא לוקה במחלת הפה והגפיים – לא סותם את הפה ולא שולט בגפיים(; ]. ואז כלום לא עוזר אלא אם אני מרימה את הקול. זה מתסכל מאוד, במיוחד שאחותו בת 2.8 מחכה התנהגיויות שלו. היום אמרה בגן לחבר הכי טוב שלה "עוף לי מהעיניים". היא כל כך צעירה וזה כל כך לא מותאם לגילה לדבר כך! מרגישה שצריכה הכוונה בנושא הגבולות עם הגדול כדי לא להנציח את ההתנהגיות הללו גם עם אחותו הקטנה.
תודה
ילדה עם ויסות חושי וריגשי שצועקת ומתחצפת רוב הזמן. איך אפשר להתמודד עם זה
ילדה בת 9 עצמאית ודי מרדנית. מרבה להתחצף איך מתמודדים עם כל הויסות הריגשי הזה
אוי…במה להתחיל?!העקשנות שלו..של בני בן ה 7.5 הבכור..משוש ליבי..שמתעקש מאוד על כל דבר ולא מרפה.
ואני תמיד מוותרת בסופו של עניין….
בן 4.5, יודע שמותר טבלט רק בסופ"ש, לפעמים כשאני מכינה ארוחת ובאמצע מציצה לאיזור המשחקים מוצאת אותו משחק בשקט, אומר עם חיוך ששכח שאסור.
הבנות שלי בנות חמש ושבע. אנחנו מתקשים להציב גבול ברור שלא מרביצים. גם אם זה לא קורה הרבה, האלימות בין שתיהן מאוד מפריעה לי ולבעלי. כמו כן (לא בטוח שזה גבול..) התארגנויות – יציאה מבית, התארגנות לפני שינה, לרוב מאוד מתפזרות. תודה!
הצבת גבולות במסכים : ניידים, טלויזיה, XBOX וכו'….
הקושי הגדול שלי עם גבולות הוא האכיפה. יש לי שלושה ילדים בני 6 ומטה ויש דברים שחשוב לי 'לאכוף': לא מרביצים, לא מטפסים על השיש, אוספים צעצועים בסוף יום… הבעיה: כשצריך להתעקש שזה יקרה זה לעיתים 'עונש נוסף' בשבילי… בעלי עובד בתפקיד ביטחוני צפוף ולא נמצא בבית ולרוב בסוף/תחילת יום הדבר האחרון שבא לי עליו הוא להתעקש לבדי מול שלושתם…
האתגר שלי בגבולות – לא רוצה כל הזמן לומר מה מותר ומה אסור
וכן ההשכבה בערב מאד מעייפת אותי לאחרונה – לא מצליחה להשכיב אותם (2.5 ו4)
נהנית מאד מהחומרים שלכם – אשמח לקבל את החוברת על גבולות בדרך מקרבת
איך להציב גבול מבלי לרסן את הרצון הדעתנות והתעוזה של הילד?
Teenagers sexuality/drugs/alcohol, not yet there but already scared
יש לי שני ילדים מדהימים, בן 7 ובת 6, הנושא שהכי מאתגר אותי כרגע הוא מכות וקללות, איך אני מפרידה את ההתערבבות הפנימית שלי ומגיבה בצורה שקולה, מכבדת וברורה.
בת 3.8, האתגר הגדול הוא תגובה ומידת התגובתיות לביטוי גופני של תסכול מצדה: בעיטות, דחיפות, קצת הכאות, לעתים צרחות (קצרות אך מכעיסות). לא ילדה אגרסיבית כלל וכלל.
תודה רבה
האתגר הכי גדול שלנו הוא בבוקר. הבוקר :)
אנחנו מנסים בכל מיני דרכים להניע את הבת שלנו לפעול את פעולות הבוקר (לצחצח שיניים, לשטוף פנים, להתלבש, לאכול) בכדי שהיא תצליח להגיע לגן לפני שהשערים נסגרים ובכדי שאנחנו נוכל להתחיל את יום העבודה שלנו רגועים ובזמן. מדי בוקר יש לנו את נושא התחרותיות (היא רוצה להיות ראשונה בכל, ראשונה להגיע לכיור האמבטיה, ראשונה להתלבש) ואם אחד מאיתנו הקדים אותה זה מלווה בבכי וצרחות של חצי שעה או יותר. כמובן שיש לה רצונות נוספים כמו להתפנק איתנו במיטה, לאכול ארוחות מפנקות, גם כשאין זמן. הזמן לא מהווה כלי משחק עבורה. כל בוקר אנחנו מוצאים את עצמנו מותשים לאחר שעה וחצי של בכי, שיכנועים, כעסים, איומים.. :(
לאף אחד מאיתנו לא נעים להתחיל את הבוקר ככה
איך להבדיל בין גבול של אח אחד לגבול של אח שני. הבדל של שנתיים בין האחים. למשל שעת שינה, ללכת לסרט עם חברים ועוד
תודה רבה
על הגבול לכל גבול!!!