מה עושים כשנסגר לנו הלב לאחד הילדים? 

ילד (או ילדה) שלא עומד בציפיות שלנו, שלא עושה את מה שאנחנו רוצים שיעשה (יעזור, יתחשב, יתאמץ, ידבר ולא ירביץ)
ילד שלוקח מאיתנו את רוב תשומת הלב והמשאבים בבית, שהאחים שלו מושפעים ממנו (בהרבה מקרים הוא הבכור)
שבזוגיות אנחנו בחוסר הסכמה על איך לנהוג איתו –

ילד שאנחנו לא מצליחים להגיע ללב שלו…

ובינינו לבין עצמנו אנחנו מרגישים כלפיו כעס אכזבה וחוסר אונים, משתדלים כבר להימנע מעימותים – אבל המרחק הולך וגדל
ומתקשים כבר להכיל אותו, לקבל אותו – ולפעמים מתקשים לאהוב אותו כמו שהיינו רוצים.

קושי כזה מניסיוננו קורה במרבית המשפחות, ולמרות זאת הרבה הורים סוחבים אותו בינם לבין עצמם עם רגשות של כאב, אשמה, ובהרבה מקרים גם בבדידות –

כי אני אמא, או אבא, וזה ׳כאילו׳ לא אמור לקרות לנו (הרי אנחנו אמורים לאהוב ולקבל את הילד שלנו ללא תנאי) ואין לנו עם מי לחלוק שככה אנחנו מרגישים, כי מי יבין את זה?

אבל זה קורה. חשוב לנו להגיד את זה, אז אין מה להרגיש בושה או אשמה.
ויחד עם זאת קושי כזה לרוב לא משתנה מעצמו ואפשר להעביר ככה יחסים שלמים עם ילד בתחושת ריחוק ואשמה – 

לנוע בין קונפליקטים וריבים איתו – לחשש מלדבר כדי לא לעורר עוד מריבה וממש לפספס את הילד שלנו ואת היחד והקרבה שיכולים להיות לנו במשפחה שלנו.

במהלך השנים עזרנו למאות משפחות לעשות שינוי גדול עם ילד כזה באמצעות תהליך ייחודי ועמוק שממש משנה מהותית את היחסים איתו
מייצר איתו קרבה רגשית חזקה ומביא לשינוי גדול בהתנהגויות המאתגרות שלו.

הורים אומרים על התהליך הזה ׳שהוא החזיר להם את הילד בחזרה׳.

בהדרכות החודש הזה במועדון תוכלו לעבור איתנו את התהליך הזה ולהחזיר את החיבור הקרבה ושיתוף הפעולה לילד שקשה לכם איתו – מזמינים אתכם בחום!