שלום לכם הורים יקרים,

כאן יואב לבנה, גליה לבנה ויעל ארבל – מומחים לתקשורת מקרבת בין הורים וילדים והיוצרים והמנחים של הבית להורות מקרבת – התוכנית המקיפה בישראל ללימודי תקשורת מקרבת להורים.

אחד הדברים שהכי מתסכלים ומתישים הורים הן התנהגויות מאתגרות של הילדים שחוזרות על עצמן – במיוחד כשהן נמשכות למרות המאמצים החוזרים ונשנים לשנות אותן:

ילדים שמציקים ומרביצים לאחים שלהם, שלא מוכנים להיכנס למקלחת או ללכת לישון, שמתעקשים, משתטחים ומתנגדים כשהם שומעים 'לא', שלא מוכנים להתנתק מהמסך, שלוקחים בכח, מדברים במילים שאנחנו לא מוכנים לשמוע, שלא מקשיבים ומתייחסים לבקשות שלנו…

מתוך התסכול וחוסר האונים של אי-ההצלחה לשנות את אותן התנהגויות, בדרך כלל אנחנו ההורים פונים לאחת משתי תגובות:

מוותרים – כדי להימנע מקונפליקט ומריבות בבית,
או שאנחנו כועסים, מרימים את הקול, משתמשים בהתניות (אם לא תיכנס למקלחת – אין טלויזיה), באיומים, בלספור עד 3 ובעונשים, שמשאירים אותנו עם מועקה מתחושת הנפרדות מהילד ומכך שאנחנו פועלים בדרך רחוקה מהאני מאמין שלנו ומהערכים שאנחנו רוצים לטפח בבית. 

כאשר אנחנו פועלים באחת משתי הדרכים האלה אנחנו מפספסים את המרכיב הכי חשוב ליצירת שינוי בהתנהגות המאתגרת של הילד:

הבנת המניע להתנהגות – הסיבה האמיתית שגורמת להתנהגות להופיע שוב ושוב.
ברגע שאנחנו מבינים מהם המניעים להתנהגות המאתגרת של הילד, אנחנו יכולים לתת להם מענה והתייחסות מדויקים, שמביאים ברוב המקרים להחלשות משמעותית של ההתנהגות המאתגרת או להפסקה מוחלטת שלה (בדיוק כפי שכשאנחנו באים לטפל בעץ שעליו יבשים – אנחנו מטפלים בשורשים שלו).

הדרך הזו מבוססת על הגישה של תקשורת מקרבת 
(Nonviolent Communication) – תוכלו לקרוא כאן בהמשך עוד על הגישה.