היום אני רוצה לדבר על נושא
שבעיניי הוא מאוד חשוב ואפילו קריטי
לכל מערכת יחסים ובמיוחד עם ילדים –
בניית אמון במערכת יחסים עם הילדים ובכלל.
3 דברים שממש לא כדאי לעשות עם ילדים –
ומה לעשות במקום!
כדי שתהיה לנו תקשורת טובה עם הילדים שלנו,
כדי שהם יספרו לנו את מה שקורה להם מבפנים
ולא ישקרו לנו או יסתירו מאיתנו דברים,
ויוכלו לדבר על מה שהם מרגישים ועל מה שחשוב להם באמת –
כדי לבנות איתם מערכת יחסים חזקה לטווח ארוך
הם זקוקים לבטחון, ואמון ויכולת לסמוך עליכם.
ואפשר לשאול – מה,
זה לא ברור שלילדים יש אמון בהורים שלהם?
אז האמת היא – שלא בהכרח.
זה כמו שאנחנו לא נשתף ולא נספר משהו חשוף
למישהו שאנחנו חוששים שילגלג עלינו,
שלא ישמור על הפרטיות שלנו, או שלא ייחס חשיבות
לדברים שלנו כמו שהיינו רוצים,
אותו הדבר ילדים.
אם הם לא ירגישו שהם יכולים לסמוך עלינו וירגישו בטחון בקשר איתנו –
הם פשוט לא ידברו על העולם הפנימי שלהם. וזה ממש חבל.
כי המנבא העיקרי לכך שהילד/ה שלנו יגדל להיות מבוגר בריא בנפשו
הוא היכולת שלו לדבר על העולם הפנימי שלו –
זה מה שאמר פרופ׳ קארל רוג׳רס, שהוא אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית.
אני מביאה כאן את רוח הדברים שלו.
דבר נוסף שחשוב להבין הוא שכאשר האמון והבטחון
של ילד מתערערים – קשה מאוד להחזיר אותם.
לא בלתי אפשרי אבל זה יצריך מאיתנו המון עבודה.
וגם מערכת היחסים בינינו נפגעת והיא מצריכה שיקום.
בקיצור, עדיף למנוע את זה מראש.
אז איך עושים את זה? איך נותנים לילד/ה שלנו בטחון?
איך בונים אמון ארוך טווח איתם שמחזיק מעמד לשנים קדימה?
בואו נבין קודם מה חשוב שלא לעשות ומה כדאי לעשות במקום זה.
רגע! הערה חשובה לפני שאנחנו ממשיכים.
אני עומדת לכתוב לכם כאן את הדברים בישירות כי אני מאמינה בה.
אני חושבת שזה חשוב שאנחנו ההורים
נבין מה קורה למערכת היחסים עם הילדים שלנו
כשאנחנו עושים דברים מסוימים –
אני רוצה להדגיש שזה נועד ללימוד והבנה והעמקת המודעות,
כדי למצוא מוטיבציה בתוכנו לדרכים טובות יותר,
ולא חלילה לייצר אשמה או שיפוט משום סוג.
אנחנו בעצמנו הורים ויודעים כמה מאתגרים החיים עם ילדים יכולים להיות.
אז מזמינה אתכם לקחת את זה ללמידה ורק אליה.
בסדר?
אז הנה – מה כדאי לא לעשות – ומה לעשות במקום זה:
1- לא להרביץ – לא מכה קטנה, ולא מכה על הטוסיק,
ולא על היד, ולא סטירה חלשה. לא ״ליישר אותו״
או לגרור אותה פיזית למקלחת או לכל מקום אחר בכוח.
אם שימוש בכוח פיזי עדיין קיים בבית שלכם –
פשוט תוציאו את זה מהבית,
ואם יש בכם כח רצון והחלטת לב, מוזמנים לעשות את זה החל מהיום.
אלימות פיזית היא הרסנית לקשר שלכם, ויותר מזה,
היא הרסנית להתפתחות הילד/ה וליכולת של שלהם
ליצור מערכות יחסים יציבות ומשגשגות לטווח ארוך.
בשימוש בכוח פיזי כלפיהם הם לומדים לפעול מתוך פחד.
הם מפתחים חוסר אמון וחוסר בטחון במבוגרים בכלל
ולוקח זמן רב לשקם מערכת יחסים שיש בה אלימות פיזית.
כמה עניינים בקשר לזה –
אני יודעת שלפעמים הילדים ממש משגעים אותנו,
מעצבנים ומכעיסים, ושהם יכולים להטריף.
אבל גם אם ממש מתחשק לכם להרים עליהם יד –
תמצאו דרך לשלוט בכעס ונסו להפסיק עם זה ממש היום.
זה ממש ממש לא עוזר ולא מייצר שום תוצאה שרצויה לכם.
במקום זה – תצאו לריצה, קחו לכם זמן עם עצמכם,
תתקשרו לחבר/ה ותפרקו שאתם לא יכולים יותר.
וכדאי לעשות את זה בסביבה שבה הילד שלכם לא שומע.
ועוד דבר בעניין הזה-
אם אתם לא מצליחים להפסיק עם שימוש בכוח פיזי –
זה כנראה קורה בגלל מצוקה רגשית שאתם נמצאים בה.
אם זה ככה אצלכם, ההמלצה שלנו היא ללכת לטפל בזה.
אני יודעת שבנושא הזה רוב האנשים לא מבקשים תמיכה בגלל שלא נעים
אבל הבושה והלא נעים משמרים לאורך זמן מערכת יחסים עכורה ומרוחקת בבית,
וחבל, כי אפשר בהחלט לטפל בזה ולהציע לכם עזרה ותמיכה.
אפשר גם לפנות אלינו ונעזור לכם למצוא פתרון.
2- לא לבייש את הילד/ה שלכם –
אם ילד או ילדה שלכם גילו לכם משהו מהבפנים שלהם,
גדול או קטן – תתייחסו לזה בחרדת קודש
ואל תעשו בזה שימוש לרעה.
זה אומר – לא לדון בחולשות של הילד/ה שלכם עם אדם אחר בנוכחותם
במיוחד בחולשות שלא תלויות בו.
אל תתלוננו באופן ציבורי על כך שהילד/ה שלכם –
גבוה מדי, שמן, עושה דברים של ״תינוק״ כשהוא כבר גדול
או עשה משהו שהוא מתבייש בו.
ואם הילד/ה שלכם סיפרה לכם בסודי סודות משהו,
גם אם זה נשמע לכם ממש קטן ו״סתם״ –
לעולם אל תבטיחו לה שתשמרו סוד ואז תלכו לספר
כמה עניינים בקשר לאלו –
דבר ראשון – אפשר ורצוי מאוד להתייעץ עם חברים
ואנשים שאנחנו סומכים עליהם,
ואז בהחלט חשוב לפרט את האתגר שנתקלתם בו.
אנחנו עושים את זה הרבה בניתוחי סיטואציות אצלנו בסדנאות ובקורסים.
אבל – וזה אבל חשוב – זה נעשה במטרה של הבנה ולמידה
ובמקום ובסביבה שמותאמת למטרה הזאת,
כשהילד/ה לא נמצא בה ושבה הן ההורה והן הילד/ה מוחזקים באמפתיה.
והילד לא חשוף לשיפוטים עליו.
דבר שני – אם אתם לא יכולים לשמור סוד-
אל תגידו לו שתשמרו אותו ואז תלכו לספר.
אם אתם מרגישים שזה עניין שחשוב לדבר עליו
עם מישהו מהצוות של בית-הספר או עם אחד ההורים
או מישהו אחר – חשוב שתגידו לילד שהנושא הזה
עלול לפגוע בילד אחר או במישהו,
ושאתם לא יכולים להבטיח שלא תספרו.
עדיף להיות כנים מאשר לשקר לילדים שלכם שבוטחים בכם.
ועדיף לדבר איתו ולקבל את ההסכמה שלו מראש.
3- לא לאבד שליטה לפני הילד/ה שלכם – שזה אומר גם –
לעשות הכל כדי לא להתפרץ, לצרוח
או לצאת מהכלים ליד הילד/ה שלכם,
לא להתפרק בסערת רגשות מול הילדים,
ולא להיכנס למצבי אובדן עשתונות.
ילדים שעדים למצבי התפרקות ואיבוד שליטה של ההורים שלהם
מאוד נבהלים, גם כשהם ילדים גדולים ואפילו כבוגרים.
הם חווים חוסר אונים ותחושה של פחד, דאגה וחוסר וודאות.
משהו ביציבות הבסיסית שלהם מתערער
והם נכנסים למצוקה גדולה.
משהו נסדק בקשר עם ההורה שבנוכחותו זה קרה,
ביכולת לסמוך עליו. ולשקם את תחושת הבטחון והאמון עשוי לקחת זמן רב.
כמה עניינים בקשר לזה –
המודעות לכך שאובדן שליטה מול הילדים זה דבר שממש
מרחיק ויוצר מצוקה אצל הילדים, היא כשלעצמה יכולה
לעזור לכם להימנע ממצבים כאלו.
אם ההתפרצות קשורה למשהו שהילד/ה עשה,
יש יותר סיכוי שהוא יבין וישתף פעולה
כשאתם משתמשים בכלים מקרבים,
הרבה יותר מאשר אם אתם מנסים לחנך אותו
ולהניע אותו לפעולה דרך תגובה של הפעלת כח.
אם אתם נתונים בסערת רגשות בחוויה שלכם ואתם זקוקים לרגע לפרוק, נסו למצוא פתרונות מעשיים שיאפשרו לכם לפרוק את הקושי בלי שהילדים יהיו עדים לכך.
ועניין חשוב נוסף –
הכיוון של לא להראות בכלל לילד שיש לנו רגשות או צרכים כהורים,
להימנע בכל מצב מלהראות רגשות של עצב, תסכול או כאב,
או לא לבכות ליד הילד/ה – זה הכיוון השני וגם הוא לא טוב בעיניי,
כי הוא יוצר תחושה של ניכור, שיש כאן מערכת יחסים
שבה ההורה הוא סוג של רובוט שרק נותן לילד מה שהוא צריך.
בעיני חשוב ורצוי לחשוף ולהראות את האנושיות שלנו לילדים,
לבטא פגיעות, לשתף במה שאנחנו מרגישים –
עצב, תסכול, כאב, אכזבה,
ותוך כדי כך גם לתווך לילד/ה שלנו את זה שגם אנחנו אנושיים,
גם אמא ואבא לפעמים עצובים או מתוסכלים,
הכל בהתאם לגיל וליכולת התפיסה של הילד/ה.
ודבר אחרון – אם אחד משלושת אלו כבר קרה –
אמפתיה (הקשבה נקייה לילדים שמתרכזת בהם, בלי הסברים ודיבור על עצמנו)
יכולה כל-כך לעזור במצבים שבהם הביטחון והאמון נפגע.
אמפתיה היא אחד הכלים העוצמתיים ביותר להשבת האמון.
כשיודעים להשתמש בה אפשר ממש לרפא מערכות יחסים.
ואנחנו מזמינים אתכם להכיר ולהבין את הכלי הזה,
ועוד כלים חשובים של תקשורת מקרבת-
כל הורה לילדים בכל גיל יכול להיעזר בכלים האלה בבית שלו
ולייצר רגיעה, הקלה ולהחזיר את האמון והביטחון
העניין הוא להבין איך לפעול בדרך המקרבת ואז ליישם את זה.
אם התחברתם ומשהו בלב שלכם קורא לכם
לעשות שינוי במשפחה שלכם –
מוזמנים להגיע לסדנאות המבוא שלנו
להבין, להתחיל ללמוד וליישם בבית שלכם –
תקשורת מקרבת במשפחה
איך להפחית באופן משמעותי ויכוחים ומריבות בבית
וליצור ולשמר לאורך זמן שיתוף פעולה, קרבה ויחד במשפחה
סדנת מבוא לתקשורת מקרבת של הבית להורות מקרבת
בהנחייה משותפת: יעל ארבל, יואב לבנה
סמנו לעצמכם ביומן –
סדנת מרכז – יום שישי | 20.12.2019 – ברמת גן ליד קניון איילון
שעות – 9:00-14:00 (התכנסות ב-8:30)
סדנת צפון – יום ראשון | 12.1.2020 – בפרדס חנה
שעות – 17:00-22:00 (התכנסות ב-16:30)
סדנאות המבוא שאנחנו מזמינים אתכם אליהן
נולדו מתוך הרצון שלנו לחלוק עם הורים נוספים, זוגות ומשפחות
את הגישה המקרבת, לתת לכם כלים אפקטיביים
לתקשורת והתנהלות במשפחה
(כי הכלים של ההורים שלנו כבר לא עובדים)
ולמצוא שותפים נוספים לדרך,
שרוצים להבין מה הגישה הזאת יכולה להציע לכם,
איך היא יכולה להקל עליכם את ההתנהלות בבית,
ולהחזיר את הכיף, השמחה והביחד למשפחה
שלפעמים נוטים להישחק בתוך היומיום שלנו.
כל הדברים שנלמד בסדנה הם תוצאה
של התהליך המשותף שעברנו ואנחנו עדיין עוברים
עם לקוחותנו ועמיתנו ההורים.
הכל מחובר לשטח, לדוגמאות מהחיים של כולנו
ומותאם למשפחות מכל הסוגים,
לילדים בכל הגילים, אפילו לזוגות ללא ילדים
שרוצים ליישם את תקשורת מקרבת בזוגיות שלהם
ולמצבים פשוטים ויומיומיים שכולנו מתמודדים איתם
לצד דילמות מורכבות ביחסים.
מה נלמד בסדנה, למי זה מתאים, איפה ומתי זה עומד לקרות
מפורט בקישור הבא
לקבלת כל הפרטים על סדנאות המבוא ולהצטרפות – לחצו כאן
שימו לב – הסדנאות שלנו מאוד מבוקשות ומתמלאות עד אפס מקום.
כדי לעודד אתכם להירשם ובשבילנו כדי לדעת את מספר המשתתפים
מוקדם ככל האפשר – מחיר הכרטיס עולה בכל 20 נרשמים.
יותר מ 2/3 מהאולם כבר תפוס,
ככה שכדאי מאוד לעשות החלטה מהירה ולהצטרף לחגיגה כבר היום :)
המשך שבוע נעים לכולנו, מקרב ומחובר,
באהבה ונשמח לראותכם!
יעל, יואב וגליה
וצוות הבית להורות מקרבת
מחפשים דרך להניע את הילדים לשיתוף פעולה
מבלי להשתמש באיומים ועונשים
כדי להיפרד מויכוחים ומאבקי כח בבית?