הי צופית,
תודה על השאלה!
אפשר להתנצל — כל עוד זה לא בצורת האשמה עצמית,
כי האשמה של עצמנו תגרור בסוף גם האשמה של הילד שהביא אותנו להתפרצות לכאורה.
מצד אחד, כדאי לזכור שהילד באמת לא רואה את הצרכים שלנו, אין לו מושג מהם,
וחיים בו צרכים חזקים מאד ואחרים לגמרי משלנו.
ומצד שני חשוב מאד לזכור גם שאנחנו לא אשמים
כי אנחנו בסה"כ עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים.
זה טבעי ואנושי שלעיתים הצרכים שעולים בנו ולא מתמלאים
מציפים אותנו במצוקה גדולה ואנחנו לא עומדים בזה.
אפשר לתאר לילד את המצב בדרך הזו,
כשה"אשם" היחיד זה צרכים שלא מתמלאים.
ולמרות שאין כאן אשמה,
לומר לו שכואב לנו שצעקנו ובעקבות זאת הוא נפגע
ואנחנו רוצים לשוחח בין היתר כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות
כדי שהדברים ייראו אחרת פעם הבאה,
ואיך הוא אולי יכול לעזור לנו אם ירצה.
אני שמחה לשמוע אתכם תודה על הסבלנות וה רצון לתת דבר ערכי כל כך חשוב תודה לכם
כיף לקרוא את הדברים שלך, שרית!
תודה רבה לך ושיהיה המון בהנאה בהורות!
טיפים מדויקים : )
תודה
תודה שני!
אחרי ששאלנו את הילד אם פחד/נבהל כשצעקנו, ואחרי שהסברנו לו מה גרם לנו לכעוס..חשוב לזכור להתנצל? לבקש סליחה?
הי צופית,
תודה על השאלה!
אפשר להתנצל — כל עוד זה לא בצורת האשמה עצמית,
כי האשמה של עצמנו תגרור בסוף גם האשמה של הילד שהביא אותנו להתפרצות לכאורה.
מצד אחד, כדאי לזכור שהילד באמת לא רואה את הצרכים שלנו, אין לו מושג מהם,
וחיים בו צרכים חזקים מאד ואחרים לגמרי משלנו.
ומצד שני חשוב מאד לזכור גם שאנחנו לא אשמים
כי אנחנו בסה"כ עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים.
זה טבעי ואנושי שלעיתים הצרכים שעולים בנו ולא מתמלאים
מציפים אותנו במצוקה גדולה ואנחנו לא עומדים בזה.
אפשר לתאר לילד את המצב בדרך הזו,
כשה"אשם" היחיד זה צרכים שלא מתמלאים.
ולמרות שאין כאן אשמה,
לומר לו שכואב לנו שצעקנו ובעקבות זאת הוא נפגע
ואנחנו רוצים לשוחח בין היתר כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות
כדי שהדברים ייראו אחרת פעם הבאה,
ואיך הוא אולי יכול לעזור לנו אם ירצה.
מדבר אליך, יקרה?