איך לפתוח מחדש את הלב לילד שקשה לנו איתו
ובדרך הזו להביא לשינוי משמעותי
בהתנהגויות המאתגרות שלו
מרגישים שמשהו בכם סגור רגשית לילד/ה שלכם – ואתם לא מצליחים לאהוב אותו/אותה כמו שהייתם רוצים
וגם לא מצליחים לשנות את ההתנהגויות המאתגרות שלו?
צפו מכאן בחלק ראשון מתוך 3 חלקים בתהליך שאיתו פותחים דך חדש עם הילד שקשה לנו איתו:
לקבלת גישה ל-2 ההדרכות הנוספות בתהליך המלא
שאיתו פותחים את הלב מחדש לילד
ומביאים לשינוי משמעותי בהתנהגויות שלו
(ההדרכות נמצאות במועדון ההורים שלנו)
לחצו כאן למטה
הייתי בדרך הנכונה לאבד את הילד שלי
"אני לדעתי הייתי בדרך הנכונה לאבד את הבן שלי, כשהוא היה בן 10, זה מאד עצוב להגיד את זה. לאבד אותו במובן של מערכת היחסים. שזה פשוט… זה כאילו לא מסתדר, זה לא הולך ביחד… רציתי לטפל בבעיות שלו בדרך התנהגותית, חשבתי שאולי אני אגלה את הדרך ההתנהגותית המתאימה, ולשמחתי מצאתי, בפעם הראשונה, אחרי באמת חיפוש ארוך (הוא היה כבר בן 10) דרך שבה אני הבנתי מה לעשות. לאט לאט נפלו כל האסימונים תוך כדי הלמידה. זכינו אחד בשני, ולא רק אנחנו, כל המשפחה".
וזכינו אחד בשני, ולא רק אנחנו, כל המשפחה, כולנו זכינו בכולנו. בעבר היו לי המון לילות שכל כך רציתי שהם יהיו צעירים יותר, שאני אדע את הידע הזה ואני אוכל לבנות את מערכת היחסים מחדש מגיל צעיר יותר, ככה שלדעתי ככל שמתחילים יותר מוקדם פשוט נהנים לאורך זמן רב יותר״
"זה ממש שיפר את המצב.
עם הבת הגדולה שלי אני יכולה להגיד שהמצב היום ממש שונה.
וזאת היתה ילדה שהיה קשה איתה מאד.
היום אני ממש מרגישה שהלב שלי נפתח אליה ואני אומרת את זה ממש בהתרגשות.
זה חיים אחרים איתה לגמרי״
"היה לי ילד שעשה לי את החיים לא קלים
וכמו שאני אומרת בכל הזדמנות -
פשוט הרווחתי את הילד שלי בחזרה״
מהי גישת תקשורת מקרבת?
תקשורת מקרבת היא גישה לניהול קונפליקטים, שמיועדת ליצור הבנה וחיבור בין אנשים וכן בין אדם לעצמו, במטרה ליצור שיתוף פעולה ואווירה של קרבה בתוך מערכות יחסים. מי שיצר את הגישה הוא ד”ר מרשאל רוזנברג, פסיכולוג יהודי-אמריקאי, אשר הושפע מתורת האי-אלימות של מהטמה גנדי ומרטין לותר קינג. בשפת המקור תקשורת מקרבת נקראת – Nonviolent Communication תקשורת לא-אלימה.
אפשר לומר, שתקשורת מקרבת היא מפגש של חיבור מהלב בין אנשים, שמייצר מרחב שבו יש מקום גם למה שחשוב לנו וגם למה שחשוב לאחר. המרחב הזה שנוצר, שבו יש מקום ל’לב’ שלנו ושל אחרים, יוצר קסם בתוך מערכת היחסים, שמשמר אותה לאורך זמן ויוצר בה תחושה של אכפתיות, חמימות, ביחד, שיתוף-פעולה, הקשבה ועזרה הדדית.
הבחירה בסוג תקשורת שכזה יעיל במיוחד במצבים שבהם יש ויכוחים וקונפליקטים בין אנשים, אי-הסכמות וחילוקי-דעות. העוצמה של הגישה היא ביכולת שלה לשמור על תחושת הביחד ועל האמפתיה ההדדית, מבלי לוותר על מה שבאמת חשוב לשני הצדדים. הכלים והמיומנויות של תקשורת מקרבת מאפשרים לנו לנהל דיאלוג שבעזרתו קל להגיע להסכמות ולפתרונות, גם במצבים שנראו לכאורה תקועים או חסרי-מוצא, כאשר הדרך למציאת פתרונות נסללת לרוב מעצמה, כתוצאה מתחושת החיבור, הקרבה וההבנה שנוצרו. התוצאה היא הפחתת הכעסים, המתחים והקצרים בתקשורת, ולטווח הארוך יצירה של תשתית רחבה שיש בה הקשבה, הבנה, קרבה ורצון לשתף פעולה ולעזור אחד לשני.
על הבית להורות מקרבת
נעים להכיר!
אנחנו יעל ארבל ויואב לבנה – מנחים בכירים ומטפלים מנוסים בתקשורת מקרבת עם 16-18 שנות ניסיון. אנחנו עובדים שנים רבות עם אנשים, עם ארגונים ועם קהלים רבים ומגוונים כמנחים ומטפלים בתקשורת מקרבת.
לפני 9 שנים חברנו ביחד לשיתוף פעולה לעזרת הורים ופתחנו תוכנית משותפת שקראנו לה "הבית להורות מקרבת". האמת היא, שגם אנחנו לא צפינו את גודל ההצלחה שנוצרה ואת הצמא של הורים לגישה שנותנת להם פתרון אמיתי ליצירת קרבה עם הילדים, בלי לוותר על מה שחשוב להם, וגם מבלי להשתמש בכלים שלא עושים להם טוב כמו – לצעוק, לאיים, להעניש, ואחר- כך להצטער ולהרגיש אשמה.
מאז, הפכנו לשותפים באופן רשמי, וזו השנה השמינית שבה אנחנו מלמדים בבית להורות מקרבת הורים, שמחפשים לעשות שינוי גדול ביחסים ובהתנהלות עם הילדים בבית. אנחנו עובדים עם גישה שנקראת – תקשורת מקרבת של דר׳ מרשאל רוזנברג, (Nonviolent Communication), ועם טכניקות וכלים שפיתחנו בעצמנו ברוח הגישה המקרבת.
קצת עלינו
יעל ארבל, מנחה מוסמכת בתקשורת מקרבת מטעם המרכז הבינלאומי לתקשורת לא-אלימה The Center for Nonviolent Communication.
של דר׳ מרשאל רוזנברג, מייסד הגישה.
מנחה בכירה מזה 18 שנים.
פגשתי את תקשורת מקרבת בגיל 35, לאחר שנים רבות שמבחוץ הייתי מוצלחת, מצטיינת ומוערכת בכל התחומים, ולצד זה, בצד האפל שבתוכי סבלתי מדיכאון וחרדות, ומתופעות כמו ניתוק מעצמי, ריצוי, ויתור עצמי, קושי להבין מה חשוב לי, אילמות וקושי לבטא את עצמי, רגשות אשמה ובדידות רגשית. לא ידעתי להגדיר את התופעות האלו כדפוסי-תקשורת, ובטח שלא הבנתי איך הם התפתחו. רק כשלמדתי לעומק את הגישה הלא-אלימה (מקרבת), הדברים התחילו להתחבר בתוכי והבנתי שהמקור להרבה מההשלכות על החיים הבוגרים שלי (ושל כולנו), קשורות לילדות ולהעברות בין-דוריות (בלי שיפוט, גם ההורים והסבים שלנו לא ידעו אחרת).
אל ההורות שלי הגעתי לאחר שש שנים שבהן למדתי ולימדתי תקשורת מקרבת. כשהפכתי לאמא, בגיל 41, כמעט איבדתי את החיים שלי. וכשיצאתי מכלל סכנה, בהכרת תודה גדולה על החיים שניתנו לי במתנה, הבטחתי לעצמי להיות האמא הכי טובה לילדה שלי ולגדל אותה אחרת מאיך שאני גדלתי. היום אני אמא לענבל בת 13, שגדלה מגיל אפס עם תקשורת מקרבת ואני בהכרת תודה עצומה שיש לי הזכות לתת לה כלים רגשיים ותקשורתיים שלי לא היו בגיל שלה וגם הרבה לאחר מכן.
אני אשמח לעזור גם לכם להכניס את תקשורת מקרבת אליכם הביתה, לחוות ריפוי עמוק בכאבי הילדות שלכם, לתת לילדים שלכם מתנה לכל החיים, ולהפוך את ההורות והמשפחה שלכם למקור הכוח וההשראה שלכם כל יום.
יואב לבנה, מנחה בתקשורת מקרבת מזה 16 שנים.
תקשורת מקרבת בשבילי היא כל מה שלא היה לי כשאני הייתי ילד…
גדלתי בקיבוץ בלינה משותפת, הייתי ילד מקובל חברתית ותלמיד טוב, כלפי חוץ היה נראה שהכל איתי בסדר:)
אבל בפנים היה סיפור אחר. הייתי בודד מאד רגשית, מעולם לא דיברתי עם מישהו על מה שאני מרגיש ומה שעובר עליי, ויחד עם זה ׳בחוץ׳ המשכתי להצטיין ולעבוד קשה כדי שיעריכו אותי, כי זה מה שהתרגלתי לחשוב עליו כאהבה (היום אני יודע שבלבלתי בין שני הדברים).
בגיל 28 הגעתי למשבר הכי גדול בחיים שלי, שכבר לא יכולתי להכיל את הפער בין הבדידות הפנימית שחייתי בתוכה לבין מה שהצגתי כלפי חוץ, ומתוך המשבר הזה, ברגע הכי קשה של החיים שלי, התחלתי לדבר לאט לאט את מה שקורה לי בפנים, את הרגשות שלי, את הצרכים העמוקים שלי.
קצת אחרי תחילת השינוי הזה פגשתי בתקשורת מקרבת, ואמרתי לעצמי אחרי המפגש הראשון עם הגישה – איפה היה הדבר הזה כל החיים שלי? ולמה, למה, למה נתנו לי לגדול בבדידות רגשית כל כך גדולה כשיש גישה שבאמצעותה היה אפשר לדבר גם עם העולם הפנימי שלי?
ואז החלטתי, שאני אעשה כל מה שאני יכול כדי שילדים לא יגדלו ככה כמו שאני גדלתי. שילדים לא יגדלו עשרות שנים בבדידות פנימית בתוכם. שילדים יוכלו לדבר את הרגשות ואת מה שמתחולל אצלם בפנים, אם הם מאד רגישים כמוני, או אם הם פשוט ילדים שהמון דברים קורים להם בפנים כל הזמן.
וידעתי שאעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור להורים לא להשתמש בכוח כלפי ילדים, כי אני יודע מהניסיון האישי שלי כמה שימוש בכוח קיבע אצלי דפוסים של ריצוי, פחד, חרדה, פיצול בין מה שקורה לי בפנים למה שאני מראה החוצה, פחד מלטעות, פחד מלהתנסות, קושי לדבר את עצמי במצבים מאתגרים… ויש עוד:) זה רק חלק מהדפוסים שאני מלמד את עצמי לצאת מהם כבר שנים, ומכיוון שאני יודע כמה זה קשה לצאת מדפוסים כאלה, אני בהכרת תודה מכל הורה וילד שעוברים בעזרה שלי ושלנו לתקשורת מקרבת בבית. במילים אחרות, תקשורת מקרבת בשבילי היא תיקון של החיים שלי כילד, ואין מאושר ממני להעביר אותה לעוד ועוד בתים, הורים וילדים (ומזמין אותך שקורא.ת את זה להיעזר בנו כדי להכניס תקשורת מקרבת למשפחה שלך).
ומנחים בכירים בתקשורת מקרבת
