אמא אחת סיפרה לנו בזמן האחרון
שדווקא כשההורים שלה בסביבה
קשה לה במיוחד להכיל את הילד שלה.
ועכשיו כשחג שבועות מתקרב
וארוחת החג בפתח
אנחנו נורא רוצים שיהיה לנו כיף
ומתרגשים לפגוש את כולם,
בא לנו להתגאות קצת בילדים שגדלו,
לקבל איזו תפיחה על השכם על כל המאמצים שאנחנו משקיעים בהם.
אנחנו גם מקווים שההורים או החמים יעסיקו אותם קצת במקומנו,
ואנחנו נוכל לנוח רגע
רגל על רגל מול הטלויזיה,
אחרי הזמן הצפוף שהיה לנו איתם בחודשים האחרונים,
והמאמצים שהשקענו בסעודת החג.
ולצד זה, עולים חששות
וממלאים אותנו במתח
ואולי אפילו ממש חרדה קלה.
כי דווקא מול ההורים, בני המשפחה והחברים
אני זקוקה במיוחד לשקט ושיתוף פעולה של הילדים.
אם אמא שלי בסביבה,
אני מרגישה את העין הביקורתית שלה, שצופה בי שופטת
ומבקרת אותי ואת הילדים שלי.
אם הם מנדנדים, לא מקבלים את ה'לא' שלי, מתעלמים,
או משתוללים ורבים זה עם זה –
אני מיד מתחילה לקבל שלל עצות
על איך אני צריכה להתעלם מהילדה
כי היא מפונקת ורק מחפשת תשומת לב,
או איך אני צריכה לשים את הילד בעונש
כי הוא פרא אדם וחייב ללמוד להתנהג.
ומתוך הלחץ הזה שממלא אותי
די מהר אני כבר לא יכולה לשלוט בעצמי,
ואני ממש מאבדת את זה
ומתחילה לצעוק, לאיים ולהעניש
גם במצבים שבהם אני בטוחה שאם הייתי לבד
הייתי יכולה לטפל בסיטואציה בשיקול דעת, בלב פתוח, ובלי להתרגז.
כשההורים שלי שם ודורשים שאפעיל יד קשה –
אני מרגישה בין הפטיש לסדן
אני מרגישה שאני חייבת לבחור צד –
או של ההורים שלי או של הילדים שלי
ואני כ"כ לא רוצה לבחור ביניהם.
למה זה צריך להיות או – או?
אתם מכירים את החוויה הזו?
גם אתם רוצים להרגיש בנוח ברגעים האלה
ולדעת איך לשים גבולות ולשמור על מה שחשוב לכם ההורים
אבל בדרך שלא מצריכה מכם לצעוק, לאיים ולהפעיל כח?
אם כן, אז חשוב לנו שתדעו שזה אפשרי.
גישת התקשורת המקרבת נותנת סט של כלים איך לעשות בדיוק את זה.
והנה כמה טיפים שאנחנו ממליצים לכם לקחת אתכם לשולחן החג –
כמה דברים שיעזרו לכם לעבור את החג אחרת —
בואו נדמיין רגע שבמקום לצעוק ולהתפרץ על הילדים שלנו,
אנחנו נושמים רגע, והופכים למתווכים.
אנחנו מדברים סביב שולחן החג את כל הצרכים שחיים שם,
ובמקום לבחור צד, יוצרים גשרים וחיבורים חדשים בין הסבים לנכדים.
מתאים לכם? אם כן, אז כך אנחנו ממליצים לעשות את זה:
1. ראשית, לנשום עמוק, ולהחזיק את כל הצרכים של כולם בתוך הראש והלב שלי.
למשל, מה שחשוב לנו ההורים (הצרכים שלנו)
הם בדרך כלל בעזרה, תמיכה, מנוחה,
הערכה וקבלה ע"י ההורים/חמים שלנו,
ושיתוף פעולה ושקט מכיוון הילדים.
הצרכים של ההורים או החמים שלנו כוללים ככל הנראה
בטחון שהנכדים גדלים עם חינוך ראוי,
שהם גדלים להיות בני אדם שמתחשבים באחרים
(בגלל זה חשוב להם שהם יהיו מנומסים:-))
וגם – רצון להעניק ולהשפיע, לעזור – ושיהיה נעים יחד.
ולבסוף, הצרכים של הילדים שלנו כוללים משחק, כייף ועניין
(כי בינינו, זה יכול להיות די משעמם להיות תקוע סביב שולחן החג
ולשמור על שקט מופתי בתוך כל השיחות האלה של הגדולים
ממש בלי להיות יכול לעשות כלום),
בחירה (כי, כידוע, פשטידה וקיש הם לא משאת נפשם של כל הילדים,
וכרובית אפויה גם לא ממש עושה להם את זה,
אפילו אם הכינה להם אותה הסבתא הכי מקצוענית בעולם),
וגם התייחסות, תשומת לב, הערכה, קבלה,
הבנה של הצרכים שלהם והכרה בהם.
2. שנית, לנשום (שוב) ולא להילחץ – ולקחת עמדה של מתווך ומתורגמן.
אפשר לשקף להורים או לחמים שלי את הצרכים שלהם עצמם
במשפטים נעימים, קצרים ופשוטים, כמו למשל:
ממש חשוב לך לדעת שהילד יגדל להיות בן אדם מנומס,
מתחשב, ומכבד את האחרים?
בגלל זה אתה מייעץ לי להעניש אותו?
אני יכול/ה לבטא את הצרכים שלי,
במשפטים נעימים, קצרים ופשוטים, כמו למשל:
אני מנסה דרך חדשה. ממש חשוב לי שתסמוך עלי ותגבה אותי.
זו תהיה המתנה הכי נעימה שתוכל לתת לי לשנה החדשה.
ואז, אני יכול/ה לבחור צורך אחד של הילדים
שהכי קרוב לליבם של הורים או החמים שלי
שיש הכי הרבה סיכוי שהם יקבלו ושזה לא ידליק אותם,
ולשקף להם אותו. למשל:
מתאים לך רגע להסתכל על מה שחשוב לילד שלי?
הנכד שלך הוא ילד נבון והוא ממש זקוק לעניין ומשחק –
משהו שיעסיק את הראש שלו.
לכן הוא נהייה לא שקט סביב שולחן החג,
כשהצורך הזה לא מתמלא לו.
צרכים כמו ענין זה מה שיושב מתחת להתנהגות שלו.
הלך טוב? חוגגים אתכם.
לא כ"כ הצליח? בכל זאת חוגגים אתכם.
למה? כי ניסיתם!
תנו לעצמכם תפיחה ענקית על השכם בשמנו
על ההזדמנות שנתתם לעצמכם ולקרובים לכם ביותר
לבחור בתקשורת אחרת,
תקשורת שנותנת מקום לצרכים העמוקים של כולם –
גם שלנו,
גם של הילדים,
גם של ההורים והחמים,
ואפילו של דוד יצחק.
תהיה התוצאה אשר תהיה,
תחגגו את ההתנסות הזו בתוך עצמכם.
נשמע לכם מסובך אבל אתם רוצים ללמוד יותר
להתנסות בכלים האלה ולהכניס אותם למשפחה שלכם?
הצטרפו אלינו ובואו ללמוד את הדרך המקרבת
שיהיו לנו ארוחות חג נעימות
שנזכה להרבה שקט פנימי בתוכנו
ולהפיץ אותו בנעימות לכל הסובבים אותנו.
יעל, יואב וגליה
וצוות הבית להורות מקרבת
מחפשים דרך להניע את הילדים לשיתוף פעולה
מבלי להשתמש באיומים ועונשים
כדי להיפרד מויכוחים ומאבקי כח בבית?