איך לטפל בהתלבטות או בדילמה אישית ולעשות בחירה שנכונה בשבילי בדרך מקרבת עם אמפתיה ורכות כלפי עצמי

איך לטפל בהתלבטות, בקונפליקט פנימי,
או בדילמה אישית ולעשות בחירה שנכונה בשבילי
בדרך מקרבת עם אמפתיה ורכות כלפי עצמי.

אם אתם נמצאים בצומת דרכים מקצועית 
או בדילמה שקשורה במערכת יחסים
או שבמהלך היומיום שלכם אתם חווים ביניכם לבין עצמכם 
רצונות פנימיים שנראים סותרים
כמו למשל: איך לחזור למירוץ החיים ועדיין לשמור על השקט הפנימי שלי 
האם נכון לי עכשיו לעזוב מקום עבודה לטובת לימודים
כמה לאפשר לילד/ה שלי חופש ועצמאות וכמה לא

אם זה המצב אצלכם – אנחנו מניחים שיעניין אתכם לקרוא 
את מה שיש לנו להגיד בעניין הזה.  
כי המומחיות של תקשורת מקרבת היא לטפל בקונפליקטים
בדרכים של דיאלוג והידברות
והרבה ממה שיש לה להציע לכולנו 
מתקשר לשיחה הפנימית עם עצמנו. 

השיחה הזאת יכולה להיות מאוד קשה ואפילו אלימה לפעמים
לכלול שיפוטים עצמיים, טענות ואפילו קללות עצמיות כמו:
״מטומטמת שאני, מתי אני אלמד סוף-סוף״
״אני אמא גרועה. בגללי הילדים למדו לדבר בצעקות וטענות״
״אני תלותית. כבר שנים שאני מחפשת מה נכון לי לעשות 
ולא מוצאת ונותנת לבן זוג שלי לפרנס אותי״

השיחה הזאת יכולה להישמע גם לגמרי אחרת, 
להיות רכה, ואמפתית ומכירה באנושיות שלנו
והיא יכולה לשקף לנו את צומת הדרכים שלנו ולתמוך בנו
ולעזור לנו לקבל החלטות וליצור בחירות שנכונות לנו. 

אם אתם נמצאים במקום כזה של צומת דרכים אישי או מקצועי חשוב,
או שאתם רוצים ללמוד איך לבחור יותר בקלות
בהתלבטויות יומיומיות או מהותיות

ואתם רוצים לעשות עם עצמכם עבודה על הנושא הזה
למצוא בהירות על ההחלטה שנכונה לכם
ולצאת ממצבים של תקיעות וישיבה על הגדר

הדרך להתחיל לטפל בזה היא להכיר במקום שבו
אתם נמצאים כרגע. ולהבין מה הייתם רוצים.
בסוף השיתוף הזה וגם כאן, תמצאו שאלון למילוי שהכנו לכם,
שמאפשר לכם להבין איפה אתם נמצאים בנושא הזה.

הוא יכול מאוד לעזור לכם ביצירת בהירות
וגם אנחנו נשמח לקרוא את מה שאתם כותבים
כמובן הדברים שתכתבו הם פרטיים בשבילכם
ולא נעשה בהם כל שימוש פרט לקריאה שלהם.

הנה כבר עכשיו הקישור למילוי השאלון

—

אבל רגע לפני אני רוצה להתחיל בשיתוף על 
איך נולד אצלנו הרצון לעסוק בנושא הזה.

מן הסתם זה נושא שגם אנחנו עסוקים בו בעצמנו:

בשבועיים הראשונים של הקורונה נלחמתי במציאות.

כפר הנופש נחשולים נסגר לנו ונאסרו התקהלויות
ממש רגע לפני שיצאנו להנחות 
שלושה ימים של תקשורת מקרבת.

כל-כך חיכיתי לריטריט הזה.
והתאכזבתי.
והתעצבנתי.
וכעסתי.
וגם דאגתי מה יהיה עכשיו.

לא עזר לי. ביטלנו את הריטריט ונשארנו בבית.

אחר-כך התחיל סדר היום שלנו בבית להתרופף.
כבר לא ראיתי טעם להתעקש על שעות שינה ושחררתי
וסדר הארוחות התבלגן ושחררתי
וזמן מסכים – שחררתי
לא באמת כי רציתי
יותר כי הרגשתי חוסר ברירה.

הייתי חסרת מנוחה
חסרת סבלנות
עדיין עצבנית על המציאות
בעיקר בתוכי 

נזכרתי שכשנסענו לתאילנד לחודשיים
לקח לי חודש רק להירגע ולהתחבר לעצמי

הבנתי שאני ממש בעייפות
מעומס העבודה ההורות והמעברים ביניהם
אז אם כבר קורונה – החלטתי לנוח.

ונתתי לעצמי להרפות
הורדתי הילוך.
הפחתתי שעות עבודה
הוספתי שעות שינה
מרגיש לי שישנתי חודש 

אחרי חודש – משהו התחיל להשתנות – 

הפסקתי לכעוס
התחלתי להיפתח למציאות החדשה
לאט לאט נכנסה רגיעה לתוכי
משהו נרגע גם בבית
חוויתי שקט פנימי.
חיבור לעצמי.
חיבור משפחתי.
נהניתי מהשקט בחוץ ובפנים
נהניתי מהאיטיות.
נהניתי מהרוגע של הבית.
נהניתי מהתפנית שהחיים שלנו קיבלו

כן, ברור, כל הזמן היו אתגרים
כמו יומולדת בלי אורחים
ותהיות כלכליות
וענייני עבודה ולקוחות
ועוד

אבל השקט הפנימי הלך וחילחל והעמיק
עד ששכחתי את הטרפת שמקודם

ואז קרו לי עוד דברים טובים –

בהירות חדשה נכנסה לי לחיים
ויצירתיות
ובעסק שנעצר
נכנסנו למוד חדש של לחלום,
לערבב, ולבנות מחדש

וסדר יום חדש
הרבה יותר מותאם לקצב שלי
התחיל להיכנס לנו לחיים.

שהיה בו מקום להכל –
להמון ביחד
לבישול איטי
לטיולים ברגל או באופניים
בשדה שמאחורי הבית

ופתאום כבר לא רציתי שכל זה ייגמר.
ושהטירוף יתחיל מחדש.

אז החלטתי עם עצמי שכשזה יסתיים אני רוצה אחרת –

יותר שילוב טבעי בין העבודה למשפחה
יותר זמן לעצמי
פחות התרוצצויות
לחיות יותר לאט
להיות יותר מהטבע
ליהנות מהעבודה ומתחושת המשמעות והנתינה שיש לי
אבל מבלי להעמיס על עצמי יותר מדי
לשמור על איזון 

ואז נגמרה הקורונה.

נראה שהחיים חוזרים למסלול הרגיל שלהם.
ענבל (הילדה שלי) חזרה לבית-הספר
ואני לעבודה

ובימים האלו אני מרגישה קצת קרועה – 

בין האינטנסיביות שמתחילה לחלחל מחדש
לבין ההבטחות שלי לעצמי שאני רוצה לשמור.

בין להחזיק את הרצון לחיות קצת יותר לאט
לבין להיתקל בקושי שזה לא כזה פשוט להגשים את זה.

לא קל להשאיר את הרצונות האלו בחיים אבל בחרתי 
לטפל בהם ואני שמחה שיש לי את תקשורת מקרבת בחיים
שעזרה לי בעבר במצבים כאלו ותעזור לי עם זה עם עכשיו. 

ולמעשה, אם גם עליכם עובר דבר דומה עכשיו
ואתם נתקלים ברצון לעשות משהו חדש לבין
הקושי לבצע אותו – 

אנחנו עומדים להציע לכם להמשיך לקרוא
את סדרת הפוסטים הבאים, שבהם ניתן לכם
הסברים וטיפים איך לעשות את זה עם עצמכם. 

איך זה קשור לתקשורת מקרבת אתם שואלים?

כי תקשורת מקרבת היא גישה לניהול קונפליקטים.

לא רק בתוך מערכות יחסים (בזוגיות, בהורות וכד׳)
אלא בראש ובראשונה עם עצמנו.

באופן יומיומי אנחנו חווים דילמות אישיות
הן יכולות להיות גדולות כמו למשל –

איך להצליח לשמור על האיזון בין הטיפול בעצמי, במשפחה שלי?
איך לממש ולהגשים את עצמי מקצועית ולשמור על הביטחון הכלכלי שלי?
איך להרגיש שאני אמא משמעותית ולהפחית את רגשות האשמה שיש לי?

וגם קטנות יותר (ולא פחות מורכבות), כמו –

מי מהילדים שלי הכי צריך אותי כרגע? (כשכולם רוצים וצריכים)
כמה להיות רכים, קשובים ומכילים ועד כמה להיות תקיפים ואסרטיביים?
עד כמה להיות מעורבת בחיי המתבגר/ת שלי, כמה לשמור וכמה חופש לאפשר?
עד כמה לאפשר ממתקים
ועוד ועוד ועוד

החיים עם תקשורת מקרבת
מייצרים פתרון עמוק ומשמעותי למערכות יחסים
במיוחד במצבים של קונפליקטים.

באותה מידה אפשר לרתום אותה
גם למצבים של קונפליקטים פנימיים, דילמות יומיומיות
ולמצבים של קבלת החלטות ובחירות שאנחנו רוצים לעשות.

בזמן הקרוב אנחנו עומדים לשתף
סדרה של תכנים שיעסקו בדיוק בנושא הזה
של איך להתמודד עם התלבטויות ודילמות – מקצועיות ואישיות
בעזרת תקשורת מקרבת
ומזמינים אתכם לעשות עבודה עם ההתלבטויות האישיות שלכם. 

כמובן שנשמח אם תקראו, תגיבו, ותשתתפו.

אז אם אתם נמצאים בצומת דרכים מקצועית או במערכת יחסים,
או שיש לכם דילמה שאתם מתמודדים איתה
ולא יודעים איך לטפל בה
או שמשהו עוצר אתכם מלממש רצון שלכם

הכנו לכם שאלון קצר שתוכלו לענות עליו כבר עכשיו –

למילוי השאלון – לחצו כאן

מאחלים לכם סוף שבוע טוב!
בחירות טובות והתחלות חדשות.

יעל
כמובן עם יואב וגליה
ועם כל צוות הבית להורות מקרבת