יואב לבנה, מנחה בתקשורת מקרבת מזה 17 שנים.

תקשורת מקרבת בשבילי היא כל מה שלא היה לי כשאני הייתי ילד… 
גדלתי בקיבוץ בלינה משותפת, הייתי ילד מקובל חברתית ותלמיד טוב, כלפי חוץ היה נראה שהכל איתי בסדר:) 
אבל בפנים היה סיפור אחר. הייתי בודד מאד רגשית, מעולם לא דיברתי עם מישהו על מה שאני מרגיש ומה שעובר עליי, ויחד עם זה ׳בחוץ׳ המשכתי להצטיין ולעבוד קשה כדי שיעריכו אותי, כי זה מה שהתרגלתי לחשוב עליו כאהבה (היום אני יודע שבלבלתי בין שני הדברים).
בגיל 28 הגעתי למשבר הכי גדול בחיים שלי, שכבר לא יכולתי להכיל את הפער בין הבדידות הפנימית שחייתי בתוכה לבין מה שהצגתי כלפי חוץ, ומתוך המשבר הזה, ברגע הכי קשה של החיים שלי, התחלתי לדבר לאט לאט את מה שקורה לי בפנים, את הרגשות שלי, את הצרכים העמוקים שלי. 
קצת אחרי תחילת השינוי הזה פגשתי בתקשורת מקרבת, ואמרתי לעצמי אחרי המפגש הראשון עם הגישה – איפה היה הדבר הזה כל החיים שלי? ולמה, למה, למה נתנו לי לגדול בבדידות רגשית כל כך גדולה כשיש גישה שבאמצעותה היה אפשר לדבר גם עם העולם הפנימי שלי?
ואז החלטתי, שאני אעשה כל מה שאני יכול כדי שילדים לא יגדלו ככה כמו שאני גדלתי. שילדים לא יגדלו עשרות שנים בבדידות פנימית בתוכם. שילדים יוכלו לדבר את הרגשות ואת מה שמתחולל אצלם בפנים, אם הם מאד רגישים כמוני, או אם הם פשוט ילדים שהמון דברים קורים להם בפנים כל הזמן.
וידעתי שאעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור להורים לא להשתמש בכוח כלפי ילדים, כי אני יודע מהניסיון האישי שלי כמה שימוש בכוח קיבע אצלי דפוסים של ריצוי, פחד, חרדה, פיצול בין מה שקורה לי בפנים למה שאני מראה החוצה, פחד מלטעות, פחד מלהתנסות, קושי לדבר את עצמי במצבים מאתגרים… ויש עוד:) זה רק חלק מהדפוסים שאני מלמד את עצמי לצאת מהם כבר שנים, ומכיוון שאני יודע כמה זה קשה לצאת מדפוסים כאלה, אני בהכרת תודה מכל הורה וילד שעוברים בעזרה שלי ושלנו לתקשורת מקרבת בבית. במילים אחרות, תקשורת מקרבת בשבילי היא תיקון של החיים שלי כילד, ואין מאושר ממני להעביר אותה לעוד ועוד בתים, הורים וילדים (ומזמין אותך שקורא.ת את זה להיעזר בנו כדי להכניס תקשורת מקרבת למשפחה שלך).