ישראלים בחו"ל – מהו האתגר שלכם עם הילדים?

שלום לכם יקרים –
הורים ישראלים שגרים בחו"ל.

הורות היא אתגר נורא מורכב, מתמשך ואינטנסיבי, שדווקא אליו כמעט ולא מכינים אותנו לפני שאנחנו כבר עמוק בתוכו ומוצאים את עצמנו מתמודדים במקביל עם המון משימות, עם ילדים שרוצים שדברים ייעשו בדרך שלהם, שלא מוכנים לשמוע לא, שמתווכחים ולא מוותרים – ושלפעמים זה מביא אותנו ואותם למאבקי כח ומקומות ביחסים שאנחנו ממש לא רוצים להיות בהם.

ועם כמה שהאתגר הזה הוא תמיד גדול, בשביל כל משפחה, כשגרים בחו"ל מתווספים אליו עוד מרכיבים כמו מחסור במשפחה רחבה שיכולה לעזור ולתמוך, ולפעמים רצון להתייעץ בעניינים בתחום ההורות עם מישהו שמבין את השפה והמנטליות שמתוכה באים.

אחד הדברים ששמנו לב אליהם בשנה וחצי האחרונות, מאז שפתחנו את 'הבית להורות מקרבת', הוא שהרבה מאד ישראלים מחו"ל עוקבים אחרינו במיילים, עשרות משפחות הצטרפו לתוכניות הליווי שלנו, ומהרבה שיחות עם הורים מחו"ל הבנו עד כמה הם מחפשים כלים ליצירה של שיתוף פעולה ואווירה נעימה בבית.

אז לקראת תוכנית חדשה להורים ישראלים שגרים בחו"ל, נשמח לעזרתכם – שתוכל לעזור לנו לעזור לכם:-)

נשמח שתכתבו לנו בכמה משפטים כאן למטה – 
מהם האתגרים שלכם עם הילדים –

וכדי לעודד אתכם לכתוב – בין כל המגיבים כאן נערוך הגרלה וניתן את הקורס המבוקש שלנו:
'במקום עונש' לאחד מכם – בחינם!:)))

רוצים לכתוב לנו?
מהם האתגרים שלכם עם הילדים, שקשורים להימצאותכם בחו"ל, או באופן כללי –
מה מעסיק אתכם עכשיו ביחסים ובתקשורת עם הילדים בבית?

השאירו לנו תגובה...

תגובה אחת

  1. דנה הגב

    אהלן אני דנה.
    חיים בצרפת, עם בני 4,6
    אתגר מספר 1 – מזג אוויר קיצוני.
    הקור והצורך להתלבש בשכבות שלא הכרנו בארץ

    – אתגר נוסף הוא כמובן המרחק מכל יחידת המשפחה הישראלית ואיזו שהיא תחושת שייכות שקצת מתרופפת..
    סבא וסבתא שולחים תמונות שמבלים עם הנכד השני ואני לא תמיד מראה להם כי הם רוצים לעלות על מטוס באותו רגע!
    חוסר היכולת שלי כאמא להגיע לכל הדברים שבישראל יכולתי בקלות, טיפולים, רפואה, טיולים.. לפעמים קצת מסרבל אותנו.
    פלוס מלא זמן התעקבות על קריאה בצרפתית…
    נראה לי שזה גם קצת מערער את הביטחון של הילדים ביכולת שלי להוביל אותם (בעלי צרפתי, הוא די שולט בעניינים בקלות)

    התנהגות "ישראלית" בגן התעסקו בכך הרבה וגם עם השכנים, שהילדים שלנו לא מנומסים.
    לא אומרים שלום לכל אחד, לא תמיד להתראות, תודה סליחה בבקשה.. כאן זה בסיסי אצל כולם.
    הטמפרמנט שלהם גם ככה גבוה ולהוסיף על זה שחסרה להם העדינות האירופאית לפעמים מאתגרת אותנו וגם אותם מול הגננת וההורים של החברים …

    בטח יש לי עוד…
    אם תרצו תבקשו:)

    דנה

השארת תגובה