אני מבקשת – והם שומעים בזה האשמה – למה?

אני מבקשת – והם שומעים בזה האשמה – למה?
ברגע שאני מתחילה לדבר אל הבת שלי,
לא משנה אם אני אומרת לה משהו או מבקשת –
אני מקבלת בחזרה 'נהמה', אמירה מזלזלת 
או יותר כואב מזה – התעלמות מוחלטת.

הילדה ממשיכה להסתכל במסך
והכעס ותחושת חוסר האונים שלי פשוט קופצים לשמיים

כך שיתפה אותי אמא אחת בשבוע שעבר.

ומה בסך הכל היא מבקשת?
קצת עזרה בבית ושייראו גם אותה
וייקחו בחשבון את מה שהיא מבקשת
ולפעמים היא פשוט רוצה לדבר עם הבת שלה.

וכבר הרבה זמן, כדי להימנע מהמריבות האלה והצעקות שמתלקחות ברגע,
היא מרגישה שהיא נזהרת ועוצרת לפני כל פעם שהיא רוצה לבקש משהו
או אפילו סתם כשהיא רוצה לדבר ולשמוע ולהתקרב.

אז למה זה קורה?
למה כשאנחנו מבקשים משהו – 
אחרים מתעלמים מאיתנו או באים אלינו בטענות?

ולמה כשאנחנו כבר אומרים מה אנחנו מרגישים
ואת מה שמציק לנו מבפנים – 
נראה שהם לא רוצים או לא פנויים להקשיב
או שהם שומעים בזה שאנחנו מאשימים אותם – למרות שאנחנו לא,
ואנחנו נשארים עם העלבון ותחושת של בדידות בתוך המשפחה שלנו,
מול הילדים או בזוגיות שלנו?

כשזה קורה לאורך שנים זה נורא מתסכל, וכואב ומציף הרבה רגשות קשים.
וזה יכול להיות לא פשוט לשמוע
אבל הרבה מאד מזה תלוי באופן שבו אנחנו מדברים –
ועוד לפני זה, באופן שבו אנחנו חושבים.

והיום אנחנו רוצים להסביר וללמד כמה דברים על זה,
וזה מתחיל לפני הכל באופן שבו אנחנו חושבים.

יש אופן מסוים שבו אנחנו מורגלים לחשוב.
בכל פעם (תבדקו) שמישהו לא עושה את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות:
הוא לא מסדר את החדר כבר שבוע או לא אוסף את המשחקים שלו,
הוא (בן הזוג) לא שוטף כלים

או לא מכין סנדוויצים לילדים למרות שזה מה שסיכמנו –

שבריר שנייה לפני שאנחנו מוציאים את המילים מהפה ברגעים האלה
כבר מעוגנת עמוק בתוכנו המחשבה – שהוא לא בסדר
(כי זו הדרך שבה הורגלנו לחשוב על עצמנו, על אחרים ועל העולם –
שיש התנהגויות שהן בסדר ויש התנהגויות שהן לא).

ואז – לא משנה אם אנחנו אומרים את זה ברכות או 'בנועם' –
הילדים שלנו, בן הזוג ואחרים שומעים מתחת למילים שלנו
את המסר הסמוי שהם לא בסדר.

ויש לכולנו כבני אנוש תגובה טבעית כלפי מסר 
שמופנה אלינו ואומר לנו שאנחנו לא בסדר.

כשאנחנו שומעים את זה מאחרים (תחשבו על אנשים בחייכם שמעבירים לכם מסר כזה)
זה גורם לנו לסגור את עצמנו למולם,
להוריד כמו מחיצה בינינו לבינם, להתנגד לצד השני או להתעלם ממנו,
להתווכח, להאשים, להתרחק ולדבר פחות ופחות

(זה יכול לקרות לנו הרבה בזוגיות).

וזה מה שקורה גם לאחרים סביבנו
כשאנחנו אלו שמעבירים להם את המסר שהם לא בסדר
(אנחנו לא עושים את זה בכוונה, זו פשוט צורת חשיבה

ושפה שהורגלנו בה, לרוב עוד מילדותנו).

איך משנים את זה?

הפתרון הוא קודם כל ברמת המחשבה:
לאמץ לעצמנו דרך הסתכלות חדשה על העולם.

במקום לראות מה לא בסדר אצלנו (איזו אמא אני… 
איך צעקתי עליו ככה… אני הורסת לו את החיים…), 
במקום לראות מה לא בסדר אצל הילד או הילדה שלי
(היא חסרת גבולות… הוא אנוכי ואלים….)
במקום לראות מה לא בסדר אצל בן הזוג שלי, או אפילו אצל אמא שלי – 

במקום להסתכל באופן הזה – שברור שהוא מגיע מכאב ותסכול,
לעבור להסתכלות אחרת – שהיא דרך ההסתכלות המקרבת:

שלפיה בכל רגע נתון יש משהו שחשוב ויקר לכל אחד – 

שבגללו אנחנו אומרים דברים אחד לשני,
מתנהגים בצורה מסוימת או נמנעים מפעולה מסוימת.
בתקשורת מקרבת קוראים לדבר הזה שחשוב ויקר לנו – ׳צורך׳,
והוא בעצם המניע להתנהגות החיצונית שאנחנו רואים,
הוא הסיבה לכך שהיא מופיעה שוב ושוב.

זאת אומרת שבכל רגע יש צורך חי שמאד רוצה להתמלא 
אצל כל אחד מבני המשפחה
ואין באמת אשמים, לא-צודקים או מישהו שהוא לא בסדר,
יש התנהגויות שאנחנו לא אוהבים ורוצים לשנות,
ויש צרכים מתחתיהן שאנחנו הרבה פעמים לא רואים ולא מבינים – 

והם המפתח לשינוי בתוך כל מערכת יחסים.

ולכן הדבר הראשון לעשות כדי לעבור לחשיבת צרכים
הוא פשוט לשאול את עצמנו:

מה בעצם הילד שלי מנסה להגיד לי באמצעות ההתנהגות הזו?
מה יכול להיות הצורך העמוק שלו – שהוא מנסה לבטא בדרך הזו?
למה הוא זקוק?
מה חשוב לו?
מה הוא רוצה?
ומה מנסה בן-הזוג שלי להגיד לי באמצעות ההתנהגויות שלו?

כולם, כל הזמן, מנסים לדבר את הלב שלהם.
ולמרות זאת, וזה חשוב להבין, 
למרבית האנשים קשה לבטא את הצרכים העמוקים.
במקום להגיד ׳אמא אני זקוק לתחושת ביטחון במקום שלי בבית׳ –
ילד יציק ויציק לאח שלו, לא חשוב כמה נבקש ונכעס ונצעק.

וגם בן הזוג ינסה לדבר את הצרכים העמוקים שלו 
ולרוב לא במילים, פשוט כי הוא לא יודע איך לדבר אותם.

השינוי הזה בחשיבה – 
מלהסתכל על הדברים אם הם בסדר או לא 
למעבר לחשיבת צרכים – 
הוא ההתחלה,
ובלעדיו לא משנה איך נגיד ומה נגיד – 
אחרים ימשיכו לשמוע מבין המילים שלנו 
את המסר הסמוי (או הגלוי) שהם לא בסדר 
וימשיכו להיסגר בפנינו כשנדבר ולהתרחק ככל שיעבור הזמן. 

הכל מתחיל באופן שבו אנחנו חושבים, 
ובשלב השני באופן שבו אנחנו מדברים (את זה כבר לומדים בקורס…) –
אופן דיבור אחד מרחיק, סוגר ומעורר התנגדות
ואופן דיבור אחר – מקרב, פותח ומעורר רצון לשתף פעולה.

——–

רוצה ללמוד איך לעבור לחשיבה ושפה מקרבת 
בבית שלך, בהורות, בזוגיות ובמערכות יחסים שלך בכלל?

ממש בקרוב אנחנו עומדים לפתוח במתכונת חדשה ומורחבת
את הקורס המקיף והמעמיק ביותר שלנו
שמלמד את כל היסודות של תקשורת מקרבת
ובתוכם רכישת היכולת לדבר בדרך שלא סוגרת ומרחיקה מאיתנו אחרים 
ובמקום זה מגיעה ללב שלהם, מקרבת אותם אלינו 
ומעוררת אצלם רצון להתחשב בנו ולעזור לנו.

הקורס 'יסודות בתקשורת מקרבת'
הוא הקורס הפרונטלי המבוקש ביותר שלנו
והוא לא פחות מקורס משנה חיים, פשוטו כמשמעו,
בוודאי לכל מה שקשור להורות ולזוגיות שלנו (אבל לא רק).
שמוציא ממערכות יחסים ויכוחים, מאבקים, ריבים ומאבקים,
מבסס במקומם הבנה עמוקה ותקשורת מעולה 
ומלמד באמצעות כל היסודות של תקשורת מקרבת
איך ליצור שיתוף פעולה עם ילדים וקרבה וחיבור מחודש בזוגיות.

ועכשיו אפשר ללמוד איתנו את אותם תכנים גם בשיעורי וידאו מהבית.

נמאס לכם ממריבות ויכוחים ומאבקים בבית?
רוצים לעשות את המעבר למקרבת בבית שלכם
עם הילדים ועם בן/בת הזוג 
ולחוות הרבה יותר הבנה, חיבור וקרבה במשפחה?

ההרשמה לקורס בעיצומה –  
ומאפשרת לכם ללמוד איתנו פרונטלית – 
או בשיעורי וידאו מהבית כבר מהיום (או גם וגם)
ולחוות כבר מהימים הקרובים הקלה משמעותית
והרבה יותר הקשבה ושיתוף פעולה בבית:

>> לחצו כאן – לפרטים על קורסי יסודות בתקשורת מקרבת 
ועל אפשרות ללמוד איתנו מהבית כבר מהיום <<

(הקורסים שלנו מתנהלים במתחם ׳קמפוס׳ – מול קניון איילון
שמוגדר כמוסד להשכלה על-תיכונית –
הם עומדים בקשר ישיר עם משרד הבריאות
ומקבלים ממנו הנחיות, כולל עמידה בתנאי ׳התו הסגול׳
כולל מרווחי ישיבה מתאימים בין המשתתפים ועוד,
כך שאנחנו יכולים לקיים את כל מפגשי הקורס כמתוכנן).

הבטיחו את מקומכם ואל תחכו לרגע האחרון כדי להירשם,
המחזור הקודם היה SOLD OUT
ולמחזור שנפתח בספטמבר נותרו לנו פחות מ-8 מקומות פנויים בקורס!

ועוד משהו אחד לסיום:

אפשר לבוא לקורס יסודות עם בן-הזוג –
אם זה אפשרי זו תהיה מתנה ענקית למשפחה שלכם,
להורות ולזוגיות שלכם ואתם תודו עליה לעצמכם כל החיים,
כי אחרי שמכירים תקשורת מקרבת, החיים עם הקרובים אלינו משתנים מאד מאד לטובה.

אבל אפשר גם לבוא לבד ולעשות שינוי גדול בהורות – וגם בזוגיות.
אחד הדברים החזקים בתקשורת מקרבת – שהיא עובדת 
גם כשרק צד אחד במערכת היחסים מיישם אותה
(ואנחנו נלמד אתכם איך לעשות את זה).

ביחד, לבד – איך שמסתדר לכם זה בטח הכי מדויק 
לדרך שבה המשפחה שלכם תטמיע את הדרך המקרבת בבית.

נשמח לפגוש אתכם 
וללכת אתכם בדרך חדשה ומקרבת.

להתראות,

יואב, יעל וגליה
וצוות הבית להורות מקרבת