אז מה תכל'ס לעשות כתחליף לשימוש בכוח מול הילדים?

אז מה תכל'ס לעשות כתחליף לשימוש בכוח מול הילדים?
כאן למטה ריכזנו בשבילכם
הסבר תמציתי וברור בנקודות.

אבל לפני שאתם קוראים אותו וכדי שתוכלו לעבוד איתו,
חשוב להבין קודם למה מלכתחילה
אנחנו משתמשים בעונשים / סנקציות מול הילדים –

אנחנו עושים את זה מ-2 סיבות עיקריות:

1. אנחנו רוצים שהם יעשו את מה שאנחנו אומרים להם לעשות:
שיפסיקו להרביץ לאחות הקטנה,
שיסכימו לחזור הביתה מגן המשחקים,
שיסגרו את המחשב, שייכנסו למקלחת או למיטה…

2. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להחזיר לעצמנו את הסמכות ההורית:
כי כרגע הם קיללו אותנו או הרביצו לנו,
כי הם לא עמדו בהסכם שעשינו איתם,
כי הם 'לא סופרים אותנו' למרות שביקשנו כבר 10 פעמים.

משתי הסיבות האלו אנחנו משתמשים
בהתניות (אם לא תעשה… אז…), באיומים ובעונשים –
אבל מגלים שלטווח הארוך (ובהרבה מקרים גם בטווח הקצר)
זה לא אפקטיבי ולא עובד,

ואז זה מתסכל פעמיים:
גם כי אנחנו פועלים בניגוד לערכים שלנו
ונשארים בסוף עם ריחוק, כעס, תסכול,
אשמה, וקושי להירגע (אצלנו ואצלם),

וגם כי אנחנו ממשיכים לראות
את אותן התנהגויות מאתגרות
חוזרות על עצמן בבית שוב ושוב ושוב.

אז מה עושים במקום איומים ועונשים,
ואיך מבלי להפעיל כח אנחנו מביאים את הילדים להקשיב לנו
ולכבד את הסמכות ההורית שלנו?

התהליך שפיתחנו בבית להורות מקרבת
שבנוי על הגישה של תקשורת מקרבת (Non-Violent Communication)
עובר דרך כל נקודות הציון בשרשרת התגובות האוטומטיות שלנו
ונותן תחליף לכל אחת ואחת מהן.

וככה בתכל'ס עושים את זה:
1. הבנת מנגנון הכעס והתגובה האוטומטית שמפעיל אותנו ההורים,
והיכולת לעצור רגע לפני שהוא משתלט עלינו (וגם רגע אחרי זה טוב)

2. בחירה מודעת לטפל במצבי מצוקה שלנו ההורים בדרך מקרבת וללא שימוש בכח,
והפיכת מרחב הפעלת הכח ההדדי למרחב הידברות.

(כדי לעשות את זה, חשוב למצוא בתוכנו מקום שסומך על הילדים שלנו
שהם מסוגלים ללמוד, לשנות התנהגויות שלהם ולקחת אחרים סביבם בחשבון,
לא רק דרך זה שהם ירגישו כאב של עונש או איום בסנקציה כלפיהם –
אלא שיש בתוכם חלק תבוני ורגיש
שאם נגיע אליו – יבין, ייקח לתשומת הלב ויתחשב.
האם אנחנו מאמינים שיש חלק כזה אצל הילדים שלנו?).

3. הבנה של מה באמת חשוב לנו ההורים בסיטואציה –
לא רק מה אנחנו רוצים שהילד שלנו ייעשה או לא ייעשה,
אלא מה באמת חשוב לנו ההורים מתחת לכל זה.

4. יצירת חיבור עם הילדים באמצעות התייחסות (גם מילולית)
למה שחשוב להם מתחת להתנהגות החיצונית המאתגרת,
ולאחר מכן ביטוי של מה שחשוב לנו.

5. יצירת תחליף להתנהגות המאתגרת בעזרת פתרונות יצירתיים
שלוקחים בחשבון את מה שחשוב לילדים ולנו – ביחד,
במקום להיות במשיכת חבל ומאבק כוחות.

מאחורי כל שלב כאן יש הרבה מה ללמוד, לפרט ולהעמיק –
ואנחנו נשמח ללמד אתכם צעד צעד
כדי שכל הורה שרוצה יוכל להניח מאחור את הויכוחים,
המאבקים, הרמות הקול, האיומים והעונשים
ולהתחיל דרך חדשה בבית

שיהיה סוף שבוע נעים ומקרב,
יואב, יעל וגליה
הבית להורות מקרבת