ארבעת השלבים לשינוי אמיתי בהתנהגות של הילד

איך מביאים לשינוי אמיתי בהתנהגות של הילד שחוזרת על עצמה?
אם הוא למשל פותח במאבק בכל פעם שאומרים לו 'לא',
או שלא בא לו לבוא איתכם לפעילויות משפחתיות,
או שהוא לא מוכן לעזוב את המסך –

יש דרך ליצור שינוי משמעותי בהתנהגויות האלו
ב 4 שלבים שנפרט בהמשך.

אבל נתחיל קודם מהטעות שרובנו עושים כהורים,
שבגללה ההתנהגות של הילד שלהם לא משתנה:

רוב ההורים שפוגשים בהתנהגות מאתגרת 
משתמשים באחת מהדרכים האלה,
בדרך כלל בסדר הזה:

1.מבקשים שיפסיק (להרביץ, להתעכב, לסרב, לזרוק, לצפות במסך)
2.מסבירים (למה חשוב שנלך יחד למופע יום העצמאות, או למה חשוב שיעשה שיעורי בית)
3. כשכבר לא מוצאים דרך להניע את הילדים לפעולה – 
מאבדים את הסבלנות, מתעצבנים, סופרים עד 3, עוברים לאם… אז…, איומים ועונשים.

והכי מתסכל שהדרך הזו לא עובדת –
היא בעיקר מביאה אותנו ההורים לפעול בניגוד לערכים שלנו,
היא שוחקת את הסמכות ההורית שלנו,
ומוסיפה לכך שנהיה לא נעים בבית ביחד.

אז מה כן כדאי לעשות?

הדרך לשינוי אמיתי בהתנהגויות מאתגרות של הילדים
בנויה מ-4 שלבים – הנה הם:

1.הדבר הראשון לטפל בו תמיד
הוא הנוכחות שבתוכה אנחנו ההורים נמצאים.
אם אנחנו מצויים בתסכול, בכיווץ, בלי אוויר בתוכנו ובלי מרחב הכלה,
יהיה לנו קשה מאד לטפל ביעילות בהתנהגות המאתגרת של הילד.

הפעולה המומלצת כאן היא לעבור מהרגשות הלא נעימים שאנחנו מרגישים –
כמו תסכול, חוסר אונים וכעס –
לרצונות העמוקים שלנו שלא מתמלאים, 
שבגללם אותם רגשות 'צפים' ומופיעים –

מה שאנחנו קוראים לו בתקשורת מקרבת – הצרכים העמוקים שלנו
(כשאנחנו מחוברים אליהם אנחנו בנוכחות מתאימה יותר לטיפול באתגרים בבית).

2.הדבר השני לעשות הוא להעביר את תשומת הלב שלנו
לילד/ה שההתנהגות שלו מאתגרת אותנו,
לזכור שכל ההתנהגויות של הילדים
הם ניסיונות למלא לעצמם צרכים עמוקים (כי גם להם יש).

למשל – ילד שלא בטוח במקום שלו בבית (בדרך כלל הבכור/ה, אבל לא תמיד),
ירגיש רגשות של חוסר שקט, תסכול וחוסר ביטחון –
ומתוכם יראה את עצמו בהתנהגות כמו הצקות לאחים שלו,
'השתלטות' על הדינמיקה בבית או לחילופין חוסר מוכנות להשתתף בה.

הדבר החשוב כאן הוא לזהות את המניע שיוצר את ההתנהגות של הילד,
כי כל עוד אנחנו מתייחסים רק להתנהגות שלו – 
ההתנהגות תמשיך לחזור על עצמה.

3.השלב השלישי בתהליך הוא ללמוד
איך לדבר עם הילד שלנו על המניעים להתנהגות –
שאז – סופסוף, אנחנו עושים איתו את 'השיחה האמיתית', המהותית,
שמתייחסת למצוקה ולקושי שלו, במקום לנהל שיחה על ההתנהגות עצמה.

4.בשלב הרביעי אנחנו מייצרים לעצמנו תוכנית פעולה
שנותנת מענה לצרכים העמוקים של הילד שלנו,
שמתחלקת למעשים שאנחנו עושים כדי למלא את אותם צרכים
ולניהול תקשורת איתו שמתייחסת לאותם צרכים.

כשפועלים באופן הזה,
שבאמת מטפל לעומק במניעים להתנהגות,
וכשמדברים על זה עם הילד (וזה אפשרי עם ילדים בכל גיל) –

ההתנהגות שלהם משתנה בבית,
לפעמים בהדרגה ולפעמים הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מדמיינים.

אז קודם כל –
מזמינים אתכם לכתוב לעצמכם את הדרך שפירטנו כאן,
שתהיה לכם כמו מתווה לטיפול שלכם בהתנהגות המאתגרת שיש בבית שלכם.

ולהורים שרוצים להעמיק את הלמידה, ולקבל כלים רבים נוספים בתקשורת מקרבת
מוזמנים לשיחת יעוץ איתנו לגבי אפשרויות הלימוד בבית להורות מקרבת

הכניסו פרטים במודעה שבתחתית הפוסט ונחזור אליכם בהקדם

חג עצמאות שמח,

יעל, יואב וגליה

וצוות הבית להורות מקרבת