משפט אחד שעזר לי להפסיק את המריבה ביניהם ושפתח שיחה מרגשת (נסו גם אתם):

הי,
באחד הערבים היתה רוח תזזית
מלווה בחוסר שקט גדול בתוך הבית שלנו,

הילדים לא הפסיקו לצעוק ולריב אחד עם השני:

נבו התעצבן שאוהד לוקח לו את הכדור,
נוגה (הגדולה) צעקה על נבו שיזוז מהמחשב 
כי היא רוצה לראות לבד,
נבו צעק על אוהד 'כי הוא שר'
ואוהד צעק על נוגה באמבטיה כי היא מחייכת אליו (בכוונה) –

שעה וחצי (על אמת) שהם לא הפסיקו לריב,
להתעצבן, לכעוס ולצעוק אחד על השני 
על כל דבר שמישהו עשה, אמר, או אפילו רק זז,

ואני הרגשתי איך אני עומד לאבד את זה 
ולצרוח עליהם, כי כמה סבלנות יכולה להיות לנו ההורים,
שעה וחצי!!! תרגעו כבר!!!

וניסיתי להרגיע את נוגה ולבקש שלא תציק לאוהדי,
וניסיתי לבקש מאוהד שיסתכל לכיוון אחר אם החיוך של נוגה מפריע לו,
וניסיתי לבקש מנבו שאם השירה של אוהד מפריעה לו – שיעבור לחדר אחר –

וכלום לא עזר,
כל הבית כמו חומר נפץ דליק שמתלקח בשנייה
לא משנה כמה מאמצים עשה סמי הכבאי:-)))

ואז בדרך מהמקלחת לסלון זה הגיע אליי,
אל תשאלו אותי מאיפה (זה כנראה מגיע מההכרה 
ברגע שהתכנים האלה נוכחים בחיים)
ואמרתי להם משפט אחד ששינה את כל האווירה בבית
ושפתח שיחה מרגשת (וסוף סוף אמיתית) –

חזרתי מהמקלחת לסלון ואמרתי להם:

תקשיבו,
אני רואה שכבר שעה וחצי אתם לא מפסיקים לצעוק, 
לכעוס ולהתעצבן אחד על השני, 
אתם גם שמתם לב לזה?

והיתה שתיקה, כנראה זה היה כל כך ברור
שלא באמת היה מה להתווכח עם זה.

וכאן אמרתי:

אז אני מבקש שכל אחד יתבונן רגע לתוך עצמו
ויחשוב מאיפה באמת מגיע התסכול שלו,
כי אם הוא כל הזמן עולה – יש לזה כנראה איזושהי סיבה
שלא קשורה באחים שלכם ובמה שהם עושים.

(יכולה להתעורר כאן שאלה – לשאול ילדים את השאלה הזו?
בני 6,8,11 ? הם יידעו לענות על זה? נמשיך)

ראשונה ענתה נוגה, הגדולה.
היא אמרה לי, אבא,
יש לי מחר מבחן מיצ"ב, וזה מלחיץ אותי.
שאלתי אותה אם היא במתח מזה ועברנו לדבר על המבחן,
הדבר האמיתי שישב מתחת לכל העצבים שיצאו ממנה קודם
והיא ביקשה חיבוק כי הרגישה שלזה היא זקוקה באותו רגע.

נבו ואוהדי לא שיתפו, אבל ביקשו שאסכים להם 
להרדם במיטה שלנו ההורים,
ואני התחלתי לחשוב שיכול להיות שחלק גדול 
מחוסר השקט שלהם נובע מזה שגליה ואני 
לא נהיה יומיים בבית בגלל סדנה שאנחנו מעבירים –

אז הסכמתי.

ולפני שהתחלנו לקרוא ספר שאלתי את נבו:
קטנצ'יק, יכול להיות שאתה קצת בחוסר שקט 
מזה שאני ואמא לא נהיה יומיים בבית השבוע?
ושזה עושה לך כזה בזזזזזז בגוף וקצת מעלה לך עצבנות,
כי אתה דואג מאיך יהיה לך כאן כשלא נהיה?

ולמרות שכבר ידעתי שזה מה שקורה לו,
כי הוא מאד רגיש, והלב שלי כבר נפתח למצוקה שלו,
חיכיתי לתשובה והוא הנהן באמירת: כן אבא, זה מה שקורה לי.

ליטפתי לו את הראש
ועברתי לאגוז האחרון.
שאלתי את אוהדי –

אוהדי, אתה יודע ממה באמת התסכול שלך היום?

והוא התחיל להסביר שזה בגלל שנוגה… והיא מיד אמרה לו:
הנה, לא הבנת שום דבר… אז לקחתי בחזרה את השיחה
ושאלתי אותו שוב.

הפעם הוא שתק,
ואז אמר לי:
הגוף שלי עדיין לא יודע למה הוא כועס.
(ואני חגגתי את זה שילד שעוד לא בן 6
שואל את עצמו את השאלה הזו גם אם אין לו כרגע תשובה).

קראנו סיפור ואחרי שכיבינו את האור
הם נרדמו פחות או יותר עליי,
נוגה מחבקת אותי משמאל, אוהדי מימין ונבו ממש ישן עליי,
ואני ישבתי שם עם לב פתוח לשלושה גורים מתוקים 
שאני הכי אוהב בעולם,

ועם הודיה גדולה לתקשורת מקרבת
שמהרבה בחינות איפשרה לערב הזה להיגמר ככה,
ולא בצעקות של כולם על כולם בבית, כולל אותי.

הבסיס-בסיס של תקשורת מקרבת
הוא ההבנה שכל ההתנהגויות והמילים 
שאנחנו רואים אצל הילדים שלנו (ובכלל אצל אנשים) –

הן כולן ביטויים חיצוניים מאד של משהו עמוק יותר 
שחי בהם ומתחולל בתוכם – רגשות שהם מרגישים
וצרכים שמתעוררים בהם 
ושמבקשים מאיתנו ההורים התייחסות ומענה.

ילדים לא יודעים שזה מה שקורה להם
הם רק מרגישים את המצוקה של צרכים שלא מתמלאים
שתופחת בתוכם ומפעילה אותם להציק, לכעוס, להתעצבן ולהרביץ.

ולכן הדרך לשנות את מה שקורה בבית 
היא לא בהערות אינסופיות ובבקשות שחוזרות על עצמן – 

אם חי בתוך הילדים צורך עמוק – ההתנהגות תחזור על עצמה,
לא חשוב כמה פעמים נגיד וננסה ונבקש (ונצעק).

הדרך לשנות את מה שקורה בבית היא שאנחנו ההורים
עוברים להתמקד בצרכים העמוקים של הילדים – 
במקום בהתנהגויות שמאתגרות אותנו,

וכשאנחנו עוברים לדבר על זה עם הילדים
ולעשות פעולות שימלאו את אותם צרכים –

אנחנו מטפלים סוף סוף ביעילות בהתנהגויות שמפריעות לנו
ומבססים תקשורת מעולה, אמון וחיבור עמוק עם הילדים שלנו.

למי מכם שרוצה להכניס את הדרך המקרבת הביתה
כדי להיפרד מויכוחים, מריבות, קונפליקטים ומאבקים 
ורדיפה אינסופית אחרי התנהגויות מאתגרות –
ולבסס במקומם תקשורת מעולה ויחסים קרובים בבית,
מוזמנים לדבר איתנו ונתאים לכם
את הדרך המתאימה ביותר עבורכם לעשות זאת:

לחצו כאן – והרשמו לשיחה איתנו

ומשהו לסיום לימים הקרובים

נסו לקחת התנהגות מאתגרת של אחד הילדים שלכם
שחוזרת על עצמה ושלא הצלחתם לשנות אותה 
בדרכים הרגילות (בקשות, הסברים, הרמות קול:-)) –

וכשיש לכם זמן, עצרו רגע וחשבו:
מה יכול להיות שחי בילד בפנים – שמחולל את התנהגות הזו?
מה הילד שלי מנסה להגיד לי באמצעות ההתנהגות הזו?
מהי המצוקה שלו? ולמה הוא זקוק ממני?

ותנו לתשובה לעלות בתוככם
(לפעמים היא מתבהרת אחרי כמה שעות או ימים).

שיהיה המשך שבוע טוב ומקרב

יואב (יעל וגליה)
וצוות הבית להורות מקרבת

קורס יסודות בתקשורת מקרבת
נפתח ב-29.3.2020

  • לשדרג את התקשורת שלך בכל התחומים –
    הורות, זוגיות, משפחה, עבודה, עסקים, שותפים
  • לבנות מערכות יחסים של אמון, הבנה, קרבה,
    שיתוף פעולה ותקשורת טובה מבלי לוותר
    על עצמך ומבלי לבטל את הצד השני

הרשמה בהטבה מיוחדת לנרשמים
עד 15.3.2020

לחצו כאן לפרטים נוספים אודות הקורס >>

להורדת המדריך בחינם לחצו כאן

השאירו לנו תגובה...

השארת תגובה