איך מתחילים לעשות שינוי בבית מויכוחים ומאבקי כח למשהו אחר נעים יותר?

הדבר הראשון הוא לעצור ולהכיר באמת.
היה פעם הוגה וענק רוח בשם ז’ידו קרישנמורטי
(יש הרבה ספרים שלו שמתורגמים לעברית)
שאמר שאנחנו לא באמת יכולים לזוז למקום חדש
אם אנחנו לא מכירים במקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו –

ושזו הבעיה העיקרית ביצירת שינוי.
זה לא שאין דרכים ליצור אותו או שאין לנו זמן לזה,
הוא טען שהסיבה העיקרית היא בגלל
שאנחנו לא מוכנים מכל מיני סיבות לעצור
ולהכיר במקום שבו אנחנו נמצאים.

אם נתרגם את זה להקשר שלנו,
זה לעצור ולהסתכל רגע על מה שקורה בבית
עם הילדים ולראות את מה שיש
בלי לשפוט את עצמנו או את הילדים,
פשוט לראות ולהכיר במה שיש כרגע
(אה…. בלי לשפוט :-)) רק להסתכל…
זה מה שקרישנמורטי אמר שהכי קשה לעשות – והכי מועיל לנו כבני אדם).

אז מסתכלים, ככה נקי ובלי שיפוטים ומחשבות:
ואם יש לנו יותר ויכוחים ממה שהיינו רוצים,
ואם דברים הולכים קשה
וצריך לחזור על כל בקשה אינסוף פעמים,
ואם הילדים עושים את מה שאנחנו מבקשים
(נכנסים למקלחת, מסדרים את המשחקים, מכינים שיעורים) –
רק אחרי שאנחנו מאיימים ומשתמשים בכח –
ואם אחה”צ הופך לפעמים להיות מעייף ומתיש ולא נעים –

אז כשלב ראשון בדרך לשנות את זה:
צריך רק להכיר שזה ככה, בלי לשפוט אף אחד
(דרך אגב, זה קורה ברוב הבתים רק כי חסרים
לנו כלים, זה באמת לא כי ‘אנחנו לא בסדר’).

ועכשיו עוברים לשלב השני
בשלב השני אנחנו פשוט שואלים את השאלה:

למה זה קורה.
ואנחנו קודם כל ממליצים לכם לשאול את השאלה הזו
ולחכות לתשובות חדשות שיגיעו מתוככם.
והתשובה שלנו ללמה זה קורה,
שהיא גם התשובה של הגישה המקרבת,
היא שאנחנו פשוט לא יודעים
איפה כפתור ההפעלה של הילדים שלנו,
ושאנחנו פשוט משתמשים בשתי אסטרטגיות פעולה
שלא באמת מפעילות אותם! הנה הן:

1. בקשות
תרים בבקשה את מה שזרקת, תיכנס בבקשה למקלחת,
תסגרי את המחשב, קדימה, לחדר שינה.

ובקשות, אם זה העיקר של מה שאנחנו אומרים,
לא עובדות טוב – כי ילדים שמחוברים לעצמם ובריאים בנפשם,
לא ירצו מרצונם החופשי למלא את הבקשות שלנו
אם הם רוצים משהו אחר,
בטח בעידן של היום שבו הם פחות מונעים מפחד
(ואנחנו כהורים גם לא ששים להשתמש בכח כמו פעם).

ואם אנחנו רוצים שהם יעשו
‘כי ככה אני אמרתי – כי אני אמא/אבא שלו’,
נצטרך להפעיל עוד ועוד כח
ולזה יש הרבה מחירים.

2. אסטרטגיה שנייה שלא עובדת – הסברים
כשבקשות לא עובדות אנחנו עוברים להסברים:

חשוב שתלך להתקלח כי אנחנו צריכים
לשמור על הבריאות של הגוף שלך.
תסגרי את המחשב, את כבר שעות
לא מורידה את העיניים שלך מהמסך
וזה לא בריא לעיניים ולך.

הסברים, כמו שרובנו כהורים לומדים,
לרוב לא עובדים על הילדים שלנו, ויש לזה סיבה:
הם פונים אל ההבנה של הילד,
שאנחנו מקווים שאם הוא יבין
אז הוא יסכים לשנות את ההתנהגות שלו.

אבל זה לא עובד ככה אצל ילדים.

ילדים פחות מונעים מהבנה,
והרבה יותר מונעים מהרצון –
מה שהם מרגישים שבוער בתוכם הוא הרצון
ואיתו אנחנו צריכים לדבר – כי הוא זה שמפעיל אותם!

ואם יש לילדים ‘כפתור הפעלה’ – זה הרצון שלהם.
וברגע שאנחנו לומדים לדבר איתו,
נראה משהו אחר לגמרי שקורה בתוך הבית שלנו.

ואיך מדברים עם הרצון?

צריך יותר משורה אחת או שתיים כדי ללמד את זה.
הדרך הכי קצרה, פשוטה וקלה שיש לנו כרגע בשביל זה
היא להצטרף אלינו וללמוד איתנו ולקבל
את כל מה שצריך כדי ליישם בבית את הדרך המקרבת
ולהניע את הילדים שלכם מבלי שתצטרכו
להשתמש בדרכים שאתם פחות מחוברים אליהן
ושמייצרות בבית ויכוחים ומאבקי כח.

מזמינים אתכם להצטרף למעגל ההורים
שחיים תקשורת מקרבת בבית,
זו דרך מעשית שמאד תקל עליכם ועל הילדים.

חג שמח יקרים

יואב, גליה ויעל
וצוות הבית להורות מקרבת.

מחפשים דרך להניע את הילדים לשיתוף פעולה
מבלי להשתמש באיומים ועונשים
כדי להיפרד מויכוחים ומאבקי כח בבית?

לחצו כאן כדי להירשם לשיחת ייעוץ איתנו

השאירו לנו תגובה...

השארת תגובה