הילד לא לומד… מה עושים? זו יכולה להיות הסיבה:

לפני כמה שנים, 
כשעוד הייתי מורה בתיכון, 
היה לי תלמיד בכיתה 
שמתחילת השנה הפסיק ללמוד –

הוא היה מגיע לבית הספר
אבל לא פותח מחברות,
לא מקשיב,
אפילו לא מרים את העט – כלום.

המורים המקצועיים פנו אליי כמחנך הכיתה 
וביקשו שאעשה משהו,
כי לא עוזרות השיחות שלהם איתו.

ומתוך האחריות שלי כמחנך שלו
עשיתי מיד כמה פעולות:
לקחתי אותו לשיחה ואמרתי לו, יאללה,
קח את עצמך בידיים,
בוא נפתח דף חדש.
לא עזר.

דיברתי עם ההורים שלו בטלפון,
ואחר כך נסעתי אליהם הביתה 
ועשינו שיחה משפתחתית בסלון שלהם.
לא עזר.

הוא המשיך לא ללמוד.
מיועצת בית-הספר הבנתי 
שיש לו אחות שגרה בארה”ב,
שהוא מאד מעריך וקשור אליה, 
אז התקשרתי גם אליה.

לא עזר.

הוא המשיך לשבת בשולחן האחרון בכיתה 
בלי להוציא שום דבר מהתיק ובלי ללמוד.

אז עברתי לאיומים. 
אמרתי לו *שאם* הוא לא ילמד 
*אז* זה אומר שהוא לא יעבור את השנה הזו,
ובלי 12 שנות לימוד נסגרות בפניו הרבה אפשרויות עתידיות.

לא עזר.

אז ניסיתי ‘בטוב’ –
לקחתי אותו לשיחה על הספסל בגן שליד בית הספר,
ומאד הבנו שם אחד את השני 
והוא הבטיח שיעשה מאמץ,

אבל גם זה לא עזר. 
הילד המשיך בשלו 
והתעקש לא ללמוד שום דבר.

ואז – אחר צהריים אחד,
פתאום הבנתי את הסיבה שבגללה כל זה קורה.

פתאום הבנתי שזה קשור בזה שבחופשת הקיץ האחרונה
לקחתי איתי שני תלמידים מהכיתה שלי לאוניברסיטת תל אביב,
כי הייתי צריך להוציא עותק של תעודת הסיום שלי שם,
ואותו לא לקחתי (כי חשבתי שהוא עובד בחופש
ולא רציתי לפגוע ביציבות שלו בעבודה).

שלושתם היו חברים טובים, מעין ‘שלישייה’ כזו
שגם היתה מאד מקורבת אליי.

וזהו, נפל לי האסימון.
הבנתי שהוא נעלב ונפגע שהוא לא הוזמן. 
ושהוא נשאר בתחושה שהוא לא מספיק חשוב לי,
ושהוא לא חשוב כמו החברים שלו,
ושהקשר בינינו כנראה לא כזה משמעותי
כמו שהוא הרגיש אותו מהכיוון שלו.

למחרת נכנסתי לכיתה וביקשתי ממנו שייצא רגע החוצה.
הוא יצא ושאל אותי מה העניין.
אמרתי לו שאני צריך עזרה בלהביא כמה דברים מחנות וילונות, 
שקנינו כדי לעשות את הכיתות לנעימות יותר.

בדרך לחנות דיברנו קצת. לא על הלימודים שלו.
שאלתי אותו על אחותו שבחו”ל ועל עוד דברים.
הגענו לחנות, אספנו את הדברים,
הוא עזר לי להכניס אותם לרכב.

כשחזרנו לבית הספר הוא חזר לכיתה ו.. 

התחיל ללמוד.

המחשבות שעלו בי באותו רגע עליו: 
“משוגע אחד!
למה לא אמרת לי במשך שלושה חודשים!
הייתי ‘מתקן’ את זה כבר אז בלי בעיה!”

ועם המחשבות האלו הגיעה גם ההבנה
שלמרות שהעלבון והכאב, 

והרצון לדעת שאכפת לי ממנו ולהיות משמעותי 
התעוררו בתוכו והפעילו אותו מאוד חזק, 
זה לא אומר בהכרח שהיתה לו היכולת לזהות
את מה שקורה לו בפנים ולחלוק את זה איתי.

אז מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?

שכל המאמצים שלי לשנות באופן ישיר את ההתנהגות שלו 
התבררו כלא יעילים, לא משנה מה עשיתי וכמה עשיתי –
בפועל שום דבר לא עזר. 

ולעומת זאת,
ברגע שהבנתי את שורש הבעיה וטיפלתי בו

ברגע שנתתי מענה לחוויה הפנימית, 
שהיתה שם כל הזמן מתחת לפני השטח –
הבעיה כאילו נעלמה לה מעצמה
מבלי שאצטרך כמעט להתאמץ.

העיקר היה להיות מדויק
ולטפל בסיבה להתנהגות שחזרה על עצמה –

אותו דבר עמוק שהניע אותו שוב ושוב
להתנהגות המאתגרת.

אז למה אני מספר לכם את כל זה? 
כי לפעמים אנחנו כהורים משקיעים ים של אנרגיה
וזמן וכוחות כדי לנסות ולשנות התנהגות של הילד/ה שלנו
ושום דבר לא זז –
זה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שאנחנו 
מרגישים עייפים, מתוסכלים, מותשים וחסרי אונים,

בתוך ויכוחים ומאבקים אינסופיים, 
בעוד שברוב הפעמים הדרך לפתרון
היא הרבה יותר קלה, פשוטה – וקצרה! 

היא רק מצריכה מאיתנו להבין
את המניע הפנימי להתנהגות

ולהתייחס אליו באופן מדויק. 

אם אתם מרגישים שאתם בהתעסקות אינסופית
עם התנהגויות מאתגרות בבית ומחוצה לו עם הילדים –

נשמח לעזור לכם לעבור את תקופת הקיץ המאתגרת
עם הרבה פחות ויכוחים, מאבקים ומריבות –
ועם הרבה יותר הבנה, הקשבה ושיתוף פעולה בבית

(ולעזור לזוגות לשפר מאד את התקשורת והיחסים הזוגיים)

אנחנו עומדים לפתוח *מחזור קיץ מיוחד*
של קורס יסודות בתקשורת מקרבת (פרונטלי) –

ההרשמה המוקדמת עדיין פתוחה בימים הקרובים
ומאפשרת להצטרף לקורס בעלות הכי נמוכה

ולקבל במתנה קורס וידאו באורך מלא
מתוך מגוון הקורסים שלנו –
שיעזור לכם לטפל באתגר ספציפי של המשפחה שלכם:

>> לפרטים על קורס יסודות שנפתח לקראת הקיץ – לחצו כאן <<

באהבה גדולה,
ושיהיה המשך שבוע מקרב
יואב יעל וגליה
וצוות הבית להורות מקרבת

להורדת המדריך בחינם לחצו כאן

הדרכת הורים אינטרנטית ממוקדת בנושא קליטה בגן ובכיתה א'

לחצו כאן לפרטים נוספים אודות ההדרכה >>

השאירו לנו תגובה...

תגובה אחת

  1. הילה הגב

    תודה רבה סיפור מעניין מאוד וכל כך נכון. אני מטפלת ברפלקסולוגיה בדויק בשיטה הזו עובדת לזהות את הלמה? ומשם הדרך לפתרון קלה. הלוואי על כל הורי ומחנכי ילדי ישראל.

השארת תגובה