למה *חיבור לעצמי* הוא הדבר הכי חשוב שישמור על המשפחה והילדים שלנו בימי הקורונה

וואו…
מה קורה.

לפני חודש חיינו חיים רגילים!
ובתוך כמה ימים, 
המציאות השתנתה לנו מול העיניים 
בבוקר היא אחת ובערב היא כבר אחרת…

ואין לנו שליטה על זה. כלום, שום שליטה.
רק דברים מסביב קורים וקורים
ההגבלות נערמות, המרחב מצטמצם
וחוסר הוודאות לא מפסיק…

מה עושים עם זה?
איך מתמודדים עם זה?
איך חיים עכשיו עם פחות חרדות, 
פחדים ולחצים בתוך עצמנו,
עם יותר הכלה וסבלנות לילדים
עם פחות כעסים, התפרצויות ואוטומטים שמנהלים אותנו
ועם יותר נשימה, רוגע וביטחון פנימי?

כשישבנו וחשבנו מה הדבר הראשון 
והכי-הכי חשוב שאנחנו רוצים לכתוב לכם 
כדי לעזור לכם עם כל זה – 

הרגשנו שלושתנו שהדבר הזה
הוא נושא מרכזי בתקשורת מקרבת שנקרא 

חיבור לעצמי.

מה זה חיבור לעצמי?
מה זה קשור בתוך המציאות הזו?
איך זה יוכל לעזור לי במיוחד עכשיו עם עצמי ועם הילדים?

ולמה אנחנו אומרים שחיבור לעצמי שלנו ההורים 
הוא לא פחות מהמפתח 
לשמירה על המשפחה והילדים שלנו בימים, 
בשבועות ואולי בחודשים הקרובים?

הכי קל להבין את זה –
זה מלראות מה קורה לנו ההורים בימים האלה
ולהבין איך זה משפיע על התגובות שלנו:

זה מתחיל בזה שאנחנו ההורים מוצפים עכשיו
בהמון רגשות מבפנים. 
אם אנחנו מכירים בהם ואם לא, 
הם נערמים ומצטברים בתוכנו –

חוסר אונים – על מציאות שסוגרת עלינו
ושאין לנו שום יכולת להשפיע עליה.
חוסר וודאות – מתי זה ייגמר?
ופחדים – מה יהיה עם המשפחה שלנו כלכלית?
ודאגה – להורים שלנו ולאנשים אחרים
ועומס ומוצפות מהמון שעות בבית עם הילדים
שאיבדו כל מסגרת ואנחנו צריכים להתמודד איתם.

כל הרגשות האלה מצטברים בגוף שלנו לכיווץ בבטן,
ללחץ ומועקה בחזה, לעומס בראש ומתח בגוף.

וכשזה מה שקורה לנו ברגש ובגוף,
לא יעזרו לנו כל עצות ההורות שבעולם –

מה שייצא מאיתנו כלפי הילדים שלנו
כשככה אנחנו מגיעים למפגש איתם וככל שהיום יתארך 
יהיה קוצר רוח, כעס ותסכול,

נמצא את עצמנו מתעצבנים, כועסים וצועקים,
ולא, לא בגלל שאנחנו רעים חלילה,
אלא כי אנחנו במצוקה.

בלי להבין את זה יהיה לנו קשה מאד
ואולי בלתי אפשרי לחוות משהו אחר במשפחה שלנו 
ככל שהמצב שבתוכו אנחנו נמצאים יתמשך.

זו הסיבה שבחרנו בעצה הזו כראשונה שלנו עכשיו להורים:
לקחת כמה נשימות, לעצור לרגע, להתבונן פנימה, 
להכיר ברגשות שלנו ולהגיד לעצמנו:

מותר לנו לחוות את כל זה.
מותר לנו לחוות את הרגשות האלה, 
וגם מותר לנו לנשום תוך כדי 🙂
כי אנחנו חווים עכשיו משהו 
שאף אחד לא התנסה בו בכל הדורות הקודמים.

זה מבלבל, מפחיד, מדאיג, מעלה הרבה חוסר וודאות
וזה חשוב שנסכים לעצמנו להרגיש את זה.
אם אנחנו לא נותנים לעצמנו להרגיש,
אנחנו מנותקים מעצמנו.
ואם אנחנו מנותקים מעצמנו – 
אנחנו נהיה מנותקים במידה מסוימת מהילדים. 

הורים שישמרו על חיבור לעצמם בתקופה הזו
גם ירגישו יותר טוב, גם יחוו הרבה פחות קונפליקטים,
גם ימצאו הרבה יותר מרחב הכלה וסבלנות בתוכם
וגם יתנו לילדים את הביטחון שהם זקוקים לו עכשיו – 
כתבנו לכם על זה משהו חשוב כאן למטה.

אז אך יוצרים את החיבור הזה לעצמנו – 
ואיך שומרים עליו, במיוחד בזמן המאד מאתגר הזה?

הנה ההצעה הפרקטית לימים הקרובים:

קחו לעצמכם כמה פעמים ביום – 
עדיף ׳לסמן׳ אותן בצמידות לאירועים שבכל מקרה קורים –
כמו על כוס קפה בבוקר לפני שמעירים את הילדים,
בצהריים כשהילדים במסכים ויש לכם רגע זמן,
לפני שמתחיל אחר הצהריים ומאבדים כבר סבלנות,
לפני שמתחילים לבקש מהילדים להיכנס למיטות בערב –

מצאו לעצמכם מקום שקט בבית ועשו את הפעולות הבאות:

  1. קחו 10 נשימות עמוקות (אתם יכולים לעשות את זה עכשיו) – 
    הכניסו אוויר ומלאו את הריאות, החזיקו אותו לרגע
    ונשפו החוצה לאט תוך תשומת לב לנשימה, ושוב.
  2. שאלו את עצמכם תוך כדי שאתם מרכזים את המודעות לגוף שלכם: 
    מה אני מרגיש/ה עכשיו?

מועקה / עייפות / עומס / פחד / חוסר אונים / חוסר וודאות
תסכול / עצב / דאגה / מוטרדות / לחץ וכו׳

  1. תוך כדי הנשימות, בדקו עם עצמכם 
    איפה אתם מרגישים את הרגש בגוף – 
    בבטן? בבית החזה? בראש? במקום אחר בגוף?
    ואז מקדו את תשומת הלב שלכם למקום הזה ונשמו אליו.
  2. שאלו את עצמכם – למה אני זקוק/ה עכשיו
    ומה יוכל לעזור לי להרגיש לפחות טיפה יותר טוב?

לקחת רגע לעצמי / 
לצאת לכמה דקות החוצה ולראות את השמיים והטבע /
להקשיב למוסיקה שאני אוהב/ת באוזניות מהטלפון / 
להזיז את הגוף, לשחרר כתפיים וצוואר / לעשות פעילות גופנית
לבקש הקשבה מבן/בת הזוג או מחבר/ה – ועוד –

כל דבר שיוכל לעזור לכם לשמור על החיבור לעצמכם.

עצה שימושית 1 – 

נסו להפחית את כמות הפעמים שבהן אתם קוראים חדשות.
חשוב להתעדכן אבל נסו להימנע מיותר מדי מזה – 
הסטרס, הפחד, המועקה והייאוש מזינים את עצמם גם משם.

עצה שימושית 2 –

שימו לכם תזכורת בטלפון למה שכתבנו כאן – 
כתבו לכם ׳חיבור לעצמי׳ – ותנו לזה להופיע 3-4 פעמים ביום,
זה יזכיר לכם לנשום והרבה ממה שדיברנו עליו כאן.

ודבר אחרון ומאד חשוב בהקשר הזה:

אין דבר שיותר חשוב לילדים שלנו בתקופה הזו
מזה שנהיה במיוחד עכשיו מחוברים לעצמנו.

הילדים שלנו קולטים את מה שקורה מסביב,
אם הם מראים את זה ואם לא – 
יש גם בהם פחד, הם רואים ושומעים ומבינים
והם לא זקוקים בזמן הזה ללחץ מאיתנו –

הם זקוקים לביטחון, להכלה, להבנה ולרוך.

הם מסתכלים אלינו, אם אנחנו שמים לב לזה ואם לא,
בתקווה למצוא משהו איתן ויציב שאפשר לסמוך עליו
ולקבל ממנו רוגע, שקט וביטחון 
בתוך חוסר הוודאות של המציאות הנוכחית.

חיבור שלנו ההורים לעצמנו
יכול לתת להם הרבה מזה,
והם מאד זקוקים לזה עכשיו.

אוהבים אתכם
מחזקים אתכם
וכאן בשבילכם,

יואב, יעל וגליה
וצוות הבית להורות מקרבת

מחפשים דרך להניע את הילדים לשיתוף פעולה
מבלי להשתמש באיומים ועונשים
כדי להיפרד מויכוחים ומאבקי כח בבית?

לחצו כאן כדי להירשם לשיחת ייעוץ איתנו

להורדת המדריך בחינם לחצו כאן

לחצו כאן לפרטים נוספים אודות הקורס >>

קורס יסודות בתקשורת מקרבת
נפתח ב-24.4.2020

  • לשדרג את התקשורת שלך בכל התחומים –
    הורות, זוגיות, משפחה, עבודה, עסקים, שותפים
  • לבנות מערכות יחסים של אמון, הבנה, קרבה,
    שיתוף פעולה ותקשורת טובה מבלי לוותר
    על עצמך ומבלי לבטל את הצד השני

השאירו לנו תגובה...

השארת תגובה